רש"ש על בבא בתרא סה:

ר"ש ד"ה לימא. דאי כר"מ כו' כגון קנים שבכרם כו'. עי' לקמן (ס"ט) דזה הוא לכ"ע רק דנ"מ ביניהם במשפיין ולא מוקמן:

ר"ש ד"ה ר"א. אמכתשת קבועה פליג. נ"ל דאזיל בשיטת רשב"א שבתוס' לעיל במשנה דתנור כו' אפי' לר"א לא מכר אף במחוברין. וכ"נ דעת הרא"ש מדהעתיק במשנה לא את התנור כו' ולא העתיקם בברייתא ושר"א פליג ואומר כל המחובר כו' ש"מ דס"ל דר"א ל"פ עלייהו רק על המכתשת ואותה כבר הזכיר במשנה דמכר. ותמיהני על הטור בסי' רי"ד שפסק דמכר התנור וריחיים אם קבועים הם נגד דעת אביו ז"ל:

תד"ה צינור. ודוקא כו' אבל כו' המשכה היא. עי' ש"ך סי' ר"א ס"ק ע"ז. ואין תירוצו עולה על דברי התוס' כמבואר. ולעד"נ דכיון דלשון הטוש"ע שם דכל הצינור נעשה כלי ע"י הגומא לכן לא מהני ההמשכה דרך עליו כדאיתא שם סעיף מ"ו וע"ש בב"י לשון המרדכי בשם השאלתות וכש"כ דא"ש טפי לדעה שהביא הרמ"א שם דאין המשכה מועלת אלא ע"ג קרקע הראוי להתבלע בה: