רש"ש על בבא בתרא סא:

גמרא האי מאן דמזבין ליה מידי לחבריה. כ"ה בהרא"ש וכצ"ל:

ר"ש ד"ה דלא ה"ל למימצר. היאך ימצר שדה אחת כו'. כצ"ל:

ר"ש ד"ה בוסתני. גנות. בכ"מ משמעו אילנות ולשון הערוך בערכו גינה של אילנות ועי' לקמן (ס"ח) מאי שלחין גינונייתא שנאמר שלחיך פרדס רמונים וברשב"ם ותוס' שם. ומה שפי' פרדסי כרמים. ובערוך שם פירש גינה של ירק צ"ע דלעיל (ז') מוכח דהוא של רמונים:

תד"ה ש"מ שיורי. דפעמים קונה כו' הרבה יותר ממה שהיא שוה כדאמר בפ' מי שהיה כו'. לכאורה אינה מובנת הראיה משם דהתם הוא משום דרצה הלוקח שישארו בידו בדמי שויין ואדרבה רמב"ח שם היה סבור דאינו יכול להעלות על דמיו וכמתניתין דאין שומעין להן. ונ"ל דראייתם היא מהא דסיים שם וטירפא בכמה כתבינן והיינו היכא דקבלה הבע"ח באלף זוז אלמא דיוכל להיות שיקבלנה בכפל שווייה. ואולי תיבת וכו' שבדבריהם שאין לה מקום באשר היא שם צריך להציגה בסוף אחר תיבת ואיסתליק ויכוונו למש"כ: