רש"ש על בבא בתרא סב.

גמרא א"ל ר"כ ור"א לרב ויקנה כנגד ראש תור כו'. כעין זה בסוכה (ז'):

ר"ש ד"ה היכא דאיכא. הכי ה"ל למכתב שמעון כנגד יהודה כלומר כו'. כצ"ל:

ר"ש ד"ה מצר ראובן. ולשמעון שכינו כו' ואחת בדרום. בגליון מחק זה בשם רש"ל. ולפנינו לא נמצא בו וגם אינו מהצורך למחוק. ודע דהציור שבדבור זה הוא בטעות צריך להיות כזה וכ"ה ברש"ל דכוונתו שיחצו את השדה באלכסון. ואולי הציור שלפנינו שייך בתוס':

ר"ש ד"ה כמין גאם. גם בכאן הציורים בטעות וצ"ל הגאמי"ן מחוץ לשדה כזה:

תד"ה ואי. לשון נכסיי שאני כו'. כצ"ל בשני יודי"ן עי' ברא"ש:

תד"ה מדהוה. ה"נ אם מצר מצר ראובן ושמעון כו' דקנה כנגד הארוך כו'. מש"כ המהרש"א דאם מצד מזרח מצר ראובן לחוד כו' ג"כ מודה רב דקנה כנגד הארוך. לדעתי אינו מוכרח דמאי חזית למיזל בתר הארוך והקצר תלינן במאי דאין כותבין מצר עולם. ניזל בתר הקצר והארוך נתלה במה שאין כותבין חצי מצר: