רש"ש על בבא בתרא נד.

ר"ש ד"ה דשדא ליפתא. וכן צמד לה מיא כו' משקה אה"ש ומנגב אה"ק כו'. מלת ומנגב אינה מובנת והגהת הב"ח בזה ללא הועיל. ואולי צ"ל ומנגר והוא מלשון נגרא לעיל (ס"ד י"ב) וגם זה רחוק קצת:

ר"ש ד"ה פילי. כמו פילאי. כוונתו לברכות כ"ה ע"ש:

ר"ש ד"ה כיון שהכיש (בסופו). צ"ל קנה כולה או דצ"ל לא קנה כלום:

תד"ה אדעתא. אבל אם יודע ואין מתכוון לקנות לא קני. לפ"ז נ"ל דהא דתנן בב"מ (י"א) ראה אותן רצין אחר מציאה כו' ואמר זכתה לי שדי כו'. דדוקא נקט ואמר דכיון דרואה אותן רצין אחריהם והוא ישתוק נראה דלא איכפת ליה במה שיקחום ואינו רוצה לקנותם והתוס' נדחקו שם: