רש"ש על בבא בתרא קסב.

תד"ה וצריך. ופריך עלה והא בעינן כתב שא"י לזייף כו'. כצ"ל:

בא"ד והשתא מאי פריך כו' אי משום דלמא כתב מאי דבעי כו' מדכר דכירי אי זייפו ואפי' לאחר כמה ימים כו'. כ"נ דצ"ל ועי' ברא"ש:

בא"ד כדאריו"ח פ"ב (דף כ"ב ב'). כצ"ל:

בא"ד מכשיר ר' אלעזר. כצ"ל בל"י וכן לקמן:

בא"ד וה"נ פריך שפיר כו' וליכא דיוכל לזייף כו' אבל ריו"ח כו' שא"י לזייף דמדכר דכירי. כצ"ל:

תד"ה לפי. ובעיא היא בהמגרש אי בעינן ודין כו'. הוא לראיה דודין כו' לא הוי משום חזרת השטר דהא בעיא היא דאולי הוא צורך הגט: