רש"ש על בבא בתרא טו.

גמרא מסייע ליה לרב כו'. הא דאתחיל מסיפא דברייתא ואח"כ מפרש מציעותא יהושע כ' ספרו ולבסוף הרישא משה כ' ספרו. דזוטר זוטר נקיט ברישא ופסיק להו וכדאמרי' רפ"ב דבכורות:

שם ומשה אומר וכותב. עי' מנחות שם בפרש"י ותוס' ודלא כהגהת הב"ח:

שם מי יתן אפו ויכתבון מלי. כצ"ל:

שם איפה הם רועים. כצ"ל:

רש"י ד"ה כתבו יחזקאל. של"נ נבואה ליכתב בח"ל כו' וכן ס' דניאל כו' וכן מג"א. מוכח דגם כתובים ל"נ ליכתב בח"ל. וקשה מהא דעזרא כ' ד"ה עד יחוס עצמו ועלה:

רש"י ד"ה תניא כמ"ד. כלומר הך כו'. כצ"ל:

תד"ה ועל ידי. וי"ס כו' וקשה כו' דמנ"ל כו' ע"י אברהם. גם לגי' דידן קשה אדפריך וליחשוב נמי איתן האזרחי יותר ה"ל ליפרוך מנ"ל אברהם:

תד"ה חזקיה. דמנשה בן בתו כו'. ר"ל בן בתו דישעיה כדאיתא בברכות (י') בע"י (כי בגמרות שלפנינו נשמט ד"ז) דחזקיה נסיב ברתיה דישעיה וממנה נולד מנשה: