רש"ש על בבא בתרא קנט:

גמרא מאי לאו כו' מורישיו אחי כו' לא כו' מורישיו אחי דאבוה. עי' מהרש"א. ולפירושו העיקר חסר בין בדברי המקשן דס"ד דמורישיו אחי דהא מ"מ יל"פ דהיורשים הטוענים הם ג"כ אחי. וכן בדברי המתרץ דמורישיו אחי דאבוה מ"מ יל"פ דהיורשים הטוענים הם בני היורש דנפל עליו הבית. לכן נ"ל דמלת יורשי שבה ג"כ על מורישיו ושיעורו יורשי מורישיו. ובין להמקשה ובין להמתרץ מסתבר להו דיורשי מורישיו אינם אותם עצמן שהם יורשי האב (ואף דיורשי מורישיו אינם נזכרים במשנה אבל הם בכח המאמר) והמקשה אינו מקשה אלא מיורשי האב ודו"ק:

שם לירתה לאמיה בקבריה ולירתינהו לאחי מאבוה. כצ"ל:

תד"ה אשה. צ"ל כשהוא תחת כשהיא: