רש"ש על בבא בתרא קנא.

גמרא כיון דלא מיזדבן כו' עד תיקו. מהרש"ל מוחק כ"ז וכ"נ מהרשב"ם ותוס':

ר"ש ד"ה כיון שהחזיק זה בקרקע. דלדעת כן מכר כו' שיזכה הלוקח בשטר כו'. ורש"י בקדושין פי' כגון שא"ל זה קני קרקע בחזקה והשטר עמה וכ"ד הראב"ד פ"ו מהל' מכירה הי"ד:

ר"ש ד"ה אפי' למ"ד. דר"ש בר אבא מהגרוניא. כצ"ל:

בא"ד לזכות בהן אחר מיתתה. כצ"ל:

ר"ש ד"ה הני לעמרם בני. כגון שקנו מידה. עי' מהרש"א. והנה התוס' לעיל (ע"ז) ד"ה אמר כתבו בשם ר"י גאון דאין אותיות נקנין בחליפין. ומוכח מפי' רשב"ם לעיל (קמ"ז ב') ד"ה מודה שמואל דמתנה במקצת בקנין מיקרי נמי מתנת שכ"מ דליהוי ככתובין וכמסורין ומעתה א"ש דברי רשב"ם כאן כפשטא:

תד"ה איבעי'. או בנכסים שיש להם אחריות. ר"ל בכללן. והגהה שבגליון טעותא: