רש"ש על בבא בתרא קמט:

גמרא שייר קרקע כ"ש מתנתו קיימת. הוא פיסקא על מתניתין וחסרים הנקודות:

שם אר"ז כמה מכוונן כו'. עירובין י"ב ב':

תד"ה שייר (הא'). ולא פי' איזו כו' כ"ש י"ל גופו כו'. כצ"ל בלא ו':

בא"ד ובגמרת א"י בפ"ג דפאה ר' יוסי כו' לא עשה כלום. כצ"ל בלא ווי"ן:

בא"ד ובמסקנא מפרש כו'. ר"ל ר"ח כפי גי' המהרש"א בריש הדבור:

בא"ד זכות בשטר שכתב בו שיור כו'. כצ"ל:

בא"ד וכי בשביל שהזכיר מה שמוציא יש לו להיות פחות דכש"כ שהוא בן חורין משאומר סתם כו'. כ"נ דצ"ל:

תד"ה שייר (הב') מכלל דרבנן כו' דלא פלגינן דיבורא ומדהדר בנכסים הדר נמי בעבד א"נ מדשייר בנכסים כו'. לפ"ז לכאורה לא א"ש מה דרצה רבינא לפשוט מזה לקמן דעבדא כמטלטלי דמי. וצריך לדחוק ולומר דאי כמקרקעי דמי אפי' אי לא פלגינן דיבורא מ"מ שאר לשון כל נכסי בשלימות על הקרקעי והעבד: