רש"ש על בבא בתרא קז:

גמרא דמתורת מנה לא מפקי ליה. פי' אינם מוציאים אותו ממחיר מנה להלאה דתרווייהו אמרי שאינו שוה יותר ממנה:

במשנה חציה בדרום כו'. כצ"ל ועמש"כ בב"ק (נ"ח ב'):

שם והוא מקבל עליו כו'. הרשב"ם פי' דקאי אמוכר. אבל הרמב"ם מפרשו אלוקח. ופשוט דלפירושו קמ"ל מתניתין לאפוקי מסברת הרשב"ם. וגם נראה דאשמעינן דהמוכר יכול לכופו בכדי שלא תהא חי' נכנסת דרך חלקו לתוך שלו ועי' בהה"מ בפ"ב מהל' שכנים הל' י"ז. ועי' לעיל (ד' ב') בסוגיא דהמקיף א"ח מג' רוחותיו. ודברי התו"ח בזה מגומגמין ע"ש:

גמרא דקתני סיפא כו' ונוטל חציה בדרום. כצ"ל:

שם תאנא חריץ מבחוץ כו'. לפלא בעיני על התוי"ט שהביא זה מפי' הרמב"ם ורשב"ם:

ר"ש ד"ה והאנן משמנין. דמשמע כו' ליטול זה כשומא כו'. נראה דצ"ל כשומן: