רש"ש על עבודה זרה נח.

גמרא א"ל רבא כו' טרוק כו' דלא ניתו אינשי דניטריד כו'. נראה דרבא לא רצה למימר ליה להדיא שיטרוק בפני ר"ה בריה דר"נ כי כיסופא הוא לסגור דלת בפני ת"ח אורח הבא לקבל פניו לכן השכיל לומר סתמא דלא ניתו אינשי ור"ל יען שיש לי עיון בדבר הלכה וסבר דר"ה כשימצא הדלת סגור יחזור לאחוריו או דשמעיה לא יפתח לו לאשר צוהו סתמא אך שמעיה בלא הבין כוונתו פתח אליו ועל ומתורץ ב' קושיות דתוס':

רש"י ד"ה אקפן נחמני. ולאסור כל יין החבית. לכאורה סותר למה שפי' לקמן בד"ה מאי לאו בהנאה. ולפירוש הרש"א בועוד מאי הוה מותיב כו' לשני ליה כו' שבתוס' זהו קושייתם אבל פירושו דחוק. ול"נ דכוונתם דאף על יין המשוכשך ג"כ ל"ק דכיון שנתערב י"ל דבטיל כפיר"י שהביאו לקמן:

תד"ה איקלע. לכך פיר"י כו' של"נ לשכשך לניסוך אלא לישאל כו'. לכאורה נראה להגיה אלא לידע וכ"ה ברא"ש ובס"א ראיתי הגי' אלא לישראל. ויש להשיא כוונתם לדעת הר"ן דמחלק בכה"ג ע"ש:

בא"ד וה"ג בס"י וה"ג. ר"ל והלכות גדולות וכן ראיתי בה"ג עצמו וכ"ה גירסת הרי"ף. ודלא כהב"ח שמחקו: