רש"ש על עבודה זרה לט.

רש"י ד"ה חמרא. דקי"ל כו' כל שיש ביבשה יש בים כו'. כצ"ל:

תד"ה התם. וי"ל דהתם כיון דנפלט היין מן הקנקנים הוה כמו בעין כו'. כצ"ל ותיבות בשל ישראל נ"ל למחוק עי' לעיל (לב) בתד"ה והא:

תד"ה אגב. וי"מ כו' וקפלוט כו'. והא דשרינן לעיל קפלוטות שלהם י"ל מפני שמתבשלים עם מים עי' רמ"א סי' צ"ה סוף סעיף ב':

גמרא והיתה קושרת לו קשרי מוכס על ידו. נ"ל דע"י פי' בשבילו כמו הוא לוקט ובנו מוכר ע"י (שביעית פ"ז מ"ג) דפי' הרע"ב בשבילו. ולכן גם גבי תפילין יל"פ כן. והא דמייתו התוס' במנחות (לו) ראיה מזה דתפילין דראש א"צ לקשור בכל יום הוא לפי גירסתם קושרת לו תפילין בזרוע כמו שהעתיקו שם (וכ"ה הרא"ש בהל"ק ובחולין פ"א סי"ב) ודלא כמו שהוגה בש"ס החדשים על ידו:

תד"ה אמר רב. אבל חמפ"ג אינו אלא תערובות. מש"כ המהרש"א בזה אישתמיטתי' שקדמהו הר"ן: