רש"ש על עבודה זרה כז:

תד"ה שאני. והכי איתא בירושלמי כו' עד כדון שא"ל הבא לי עלין כו' (כצ"ל וכ"ה ברא"ש). אבל בירושלמי שלפנינו שם וכן במכלתין איתא זה בלשון בעיא ופשיט ליה מהאי עובדא דר' יונה ה"ל צמרמורין (וכצ"ל בתוס' ועיין בנדה ס"ג במשנה) כו' לאיסורא וכ"פ הפ"מ ודלא כק"ע ששגה בזה במחכ"ת. וכ"כ הר"ן בפסחים בשם הירושלמי דמכלתין לאסור בכ"ע. וזהו ג"כ כוונת רב הונא מתניתין נמי אמרה כן אין מתרפאין בג"ע וי"ל דודאי שם אין תולה הרפואה מפני שהיא אשת איש כ"פ הגר"א ז"ל ביו"ד סי' קנ"ה סקי"ב ע"ש ודלא כק"ע ופ"מ:

תד"ה כל. כי אם ימות מצי לאישתמוטי כו'. כצ"ל: