רש"ש על עבודה זרה כ:

גמרא ולא בעופות כו'. ברא"ש ובע"י הגי' ולא בעוף ולא בעופפת [וכ"ה בתוס' ב"מ צ"א סע"א] וברי"ף הגי' בעופה כבאינך:

שם ת"ר מוכרין להן אילן כו' שחת כו' קמה כו'. ברי"ף הגי' קמה קודם לשחת וגי' זו נכונה כי כ"מ מהצריכותא דלקמן:

רש"י ד"ה כמכחול. קנה שהכחול בתוכה כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה פרישות. אף מדבר המותר פורש כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה טהור צח ומלובן (כצ"ל). ועדיף מנקי. ק"ל מההוא ספדנא דמו"ק (כה ב) דאמר בבוא אליו נפש נקי ול"א טהור:

רש"י ד"ה לא ידיע שבחייהו (כצ"ל). מיהו לא מינכר דנשבח. כצ"ל:

תד"ה חסידים. וא"ת כו' וי"ל כו'. ועי' בפלפולא חריפתא אות ז' מש"כ ליישב לרפב"י קרא דלבשר ענוים. ודברי מהרש"א בזה אינם מחוורים:

תד"ה ואי. וקמה דפסדה כו'. כצ"ל בו':