רש"ש על ערכין כד:

גמרא מ"ט דרב דא"ק אם משנת כו' ושמואל מי כתיב אם בשנת כו'. כצ"ל בל"ו:

שם אלא לשמואל כו' אחר אחר. נראה דפליגי בפלוגתא דאמוראי בב"ר פמ"ד אם אחר סמוך או מופלג. וא"ת לרב מנלן דמופלג נגאל בגירוע. י"ל דילפינן מדכתיב עפ"י השנים הנותרות דמשמע מיעוט השנים שעד יובל הבא מדקרי להו שיריים. עי' לקמן (כט ב) אחר היובל כו' מלמד שמוכרין סמוך ליובל כו'. ועמש"כ ביבמות (מח ב) בס"ד. והא דלקמן בסה"ע מפרש לרב אחר היובל דמתניתין באמצע יובל ל"ת לחוד ולשון חכמים לחוד (ועמש"כ בריש מגילה):

שם ה"נ משנת ושנת היובל בכלל. כצ"ל:

שם ר' אומר אומר אני נותן סלע ופונדיון לשנה. כצ"ל כלישנא דמתניתין לקמן:

שם בשלמא לשמואל לא גואלין לאחר היובל פחות משנה. נלע"ד דה"פ לא גואלין בגירוע (דומיא דאין מקדישין דרישא) וכ"מ מדל"ק בשינויא אליבא דרב דולא גואלין היינו בגירוע ע"כ משום דגם לשמואל פירושו כן. ולהכי לשמואל ניחא דאין גירוע פחות משנה אחר היובל דזהו דכתיב אם משנת היובל כו' דפירושו אליביה משנה שאחר היובל והיינו בכל השנה דאין מחשבין חדשים להקדש. אבל לרב הא אפי' יום אחד אחר היובל יש כאן גירוע שנה שלימה דשנת היובל. ונ"ל דגם רש"י פי' כן. ומש"כ דקמ"ל כו' הוא ליישב דלא תיקשי גם לשמואל מאי קמ"ל דאין מחשבין כו' כדמקשה אליבא דרב. והתוי"ט נראה דלא הבין כן ע"ש ולשון רש"י אטעיתי'. ולכאורה אינו מיושב לשון המשנה לפי הבנתו. אולי יפרש דיובל פי' תחלתו. דיובל הוא משמט בתחלתו. כדלקמן (כח ב) (וכל השנה כולה נקראה שנת היובל) ואתיא כרי"ש בנו של ריב"ב שם. ואף לרבנן י"ל פחות משנה למנין עולם. ור"ל דא"צ לגאול דהקדישו אינו כלום. אח"ז מצאתי בלח"מ בפ"ד מה"ע הי"ב קצת ממש"כ:

רש"י ד"ה ואנא דאמרי כר'. התם הוא דכתיב עד כו' אבל הכא דל"כ עד כו'. כצ"ל בל"ו: