ר"ן על שבת לה.

מנין לפולטת שכבת זרע ביום השלישי שהיא טמאה. דיום השלישי אכתי לא מסרחא שכבת זרע וראוי לקלוט ולהיות ולד נוצר ממנו וקרינא ביה שכבת זרע הראוי להזריע:

לשלשת ימים. דהקפיד הכתוב על טמאי קרי במתן תורה וקס"ד דבד' בשבת פירשו מנשותיהן וקבלו תורה בשבת שהוא רביעי לאותן ששמשו מטותיהם לפני הפרשה וטבלו ליל שבת ולא חש אם יפלטו היום אבל אם פלטו ערב שבת בשלישי טמאות לכך הפרישן ג' ימים:

מנין שמרחיצין ביום ג'. דאף ביום ג' מסוכן הוא:

גמ' אמר רב יהודה אמר רב לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש אפילו שעה אחת. שמא יאמרו דבר חדוש שלא שמע מעולם:

מקק דספרים וכו'. כל אלו מיני תולעים הם ושמן חלוק זה מזה:

כולהו סכנתא. אם אכלם:

קוצים בתאנה. התולע היה יושב ונוקב בגרונו והיה סבור שהוא קוץ ורבא הכיר שהוא פה של תאנה דהיינו תולעת והחכם עיניו בראשו:

סליקו להו אמר רבי עקיבא המצניע

לזרע. שהצניע חטים ושעורין וכיוצא בהן לזרוע:

לדוגמא. להראות לבני האדם הרוצים לקנות ממנו שיש לו מאותן מינין:

בכל שהוא. דהא אחשביה:

אלא כשיעורו. כל אחד ואחד כשיעורו המפורש:

חזר והכניסו. זה המצניע פחות מכשיעור אם חזר ונמלך שלא לזרען והכניסן אינו חייב בהכנסה זו אלא א"כ יש בו שיעור שלם דכיון דנמלך שלא לזרען בטלה מחשבתו והרי הוא ככל אדם: