ר"ן (מיוחס לו) שבת צח

מקום הסתר, והרמב"ם ז"ל כתב בתשובה לחכמי לוניל ז"ל שטעות הוא לפרש ולכתוב כן שיניחו מקום שער ובשר שהכתיבה מיושרת בהן ויכתבו במקום חתך, והוא ז"ל פי' דהאמת שדרכם הי' לחלוק העור לשנים ואותו של צד השער נקרא דוכסוסטוס והשני שהוא דבק בבשר נקרא קלף ובדוכסוסטוס כותבין במקום שער ממש ובקלף במקום שהי' דבק בבשר והוא עבה ומשתמר יותר מן הדוכסוסטוס וכדאמרי' בשמעתין ר' מאיר הי' כותבה על הקלף מפני שמשתמרת, נראה מן הירושלמי דאמרי' גבי קלף שהוא קולף פני העור והוא צד הבשר שהם פניו של עור שאלו צד השער אינו פנים אלא אחורים והגויל הוא העור השלם שלא נחלק לשנים וכותבין עליו במקום שער:

אידי ואידי אמזוזה. והא דכתבה אקלף במקום שער, א"נ אדוכסוסטוס במקום בשר. הקשה הרא"ה ז"ל מאי האי דקאמר הא דכתבה אקלף במקום שער דהא מזוזה אקלף לעולם פסולה ואפי במקום בשר, ורש"י ז"ל נשמר מזה ופי' דודאי לא הדרי מאוקמתא דאוקימנא דאם שינה פסול דקאי אמזוזה ולומר דמזוזה דוקא על הדוכסוסטוס ולא על הקלף דא"כ אלא אידי ואידי מיבעי לי' ועוד דאם איתא דמכשרי מזוזה במקום בשר. הוה לי' לאקשויי נמי מזזה אקלף מי כתבי' כדאקשי' בסמוך, והכא ה"ק הא דכתבה אקלף אפי' במקום שער וכ"ש במקום בשר דהלכות מזוזה אמקום שער והא דכתבה אדוכסוסטוס במקום בשר, והרא"ה ז"ל כתב דמאי דתני שינה בזה ובזה תרתי קאמר ותרתי מילי נינהו שינה בזה דהיינו מזוזה לכותבה על הקלף כלל או ששינה בזה ששינה בדין הקלף והדוכסוסטוס שכתב הראוי לכתוב בקלף במקום שער וכתב שראוי לכתוב בדוכסוסטוס במקום בשר והיינו תפלין שנכתבין במקום בשר ועל הדוכסוסטוס במקום שער, ולא גרסי' הא דכתבה אקלף אלא הא דכתב אקלף במקום שער א"נ אדוכסוסטוס במקום בשר, ובמקצת ספרים ראיתי כתוב אידי ואידי אמזוזה והא דכתבינהו אקלף במקום שער וכו' וזה מבואר כדבריו, ואית ספרי דגרסי' אידי ואידי אתפלין הא דכתבינהו אקלף במקום שער, א"נ אדוכסוסטוס במקום בשר, ולפום האי גירסא לא אתא לאשמועי' אלא דינא דתפלין דאף על גב דלרב נכתבין בין אקלף בין אדוכסוסטוס אם שינה מקום כתיבתן פסול ושינה בזה ובזה קאי אקלף ודוכסוסטוס בלחוד, ולא נהיר חדא דאידי ואידי לא ניחא להו להאי גירסא ועוד דכיון דאיכא האי שינוייא דמזוזה לא ניחא לי' דמישתמיט ולא תני לי', ואדרבה ניחא לי' לפרושי בהדיא לכולהו דיני, ועוד דהוה במשמע דדוקא שינה מקום כתיבת העורות אבל שינה העורות וכתב מזוזה על הקלף שרי וליתא דאם כן ליקשי מזוזה אקלף מי כתבי' כדאקשי' הכין בסמוך:

ר' אחאי מכשיר משום יהודה בר' חנינא ואמרי לה משום ר' יעקב בר חנינא. ואפשר דר' אחאי אדתפלין בדוכסוסוטוס בלחוד קאי אבל במזוזה מודה הוא לת"ק דדוקא על הדוכסוסטוס ולא על הקלף דומיא דהא דרב. ועוד דלא מפשי' פלוגתא ביני תנאי בכדי, ועוד דאם איתא דאפי' אמזוזה פליג ליקשי מזוזה אקלף מי כתבי' כדאקשי' בסמוך:

כתבה מאי אילימא מזוזה מזוזה אקלף. מהכא שמעי' דמזוזה נכתבת על הגויל מדלא אקשי מזוזה אקלף ואגויל מי כתבי' כדאקשי' בסמוך גבי תפלין אלא ש"מ דפשיט' לי' דכתבי', וכן משמע מדאמרי' בסמוך ר' מאיר הי' כותבה על הקלף מפני שמשתמרת וכיון שכן כ"ש לגויל שמשתמרת בו יותר והילכך למסקנא דאסקנא דמזוזה נכתבת נמי על הקלף כשרה בכולן:

וליטעמיך תפילין אגויל מי כתבי'. פי' דגמרא גמירי להו הכי דתפלין אגויל לא כתבי' לעולם בגויל שלהם שנכתב במקום שער:

אלא כי תניא ההיא בס"ת. מהכא משמע דפשיטא להו מילתא דס"ת כשרה בכולהו ולאפוקי מן הרמב"ם ז"ל שאסר ס"ת בדוכסוסטוס וליתא דא"כ כי היכי דאקשי' הכא גבי מזוזה ותפלין הוה לן לאקשויי נמי אס"ת וליקשי ס"ת אדוכסוסטוס מי כתבי', ואי משום דס"ל להרב ז"ל דלמסקנא דמכשרי' מזוזה אקלף איכא לאוקמא לברייתא במזוזה ולא בס"ת, הא ליתא דאנן לרווחא דאוקמתי הוא דמוקמי' לה בהכין ולא משום דקשיא לן מידי כי מוקמי' לה בס"ת דמנה תיתי למפסל ס"ת שכתבו על הדוכסוסטוס, וכן פסק הרמב"ן ז"ל:

דכתיבן אמאי לאו דכתיבן אדוכסוסטוס. פי' על כרחין בדין דאלו מורידין עושין מהן מזוזה על כרחין דכתיבן תפלין אדוכסוסטוס דבהא הוא דשרי מזוזה ולא על הקלף, ודוקא בשכותבין אותה בגליון, אי נמי שאם היתה פרשת שמע ישראל בסוף הספר שיכול לכתוב אחרי' פרשת והי' אם שמוע. א"נ שאם נכתבה פר' והי' בתחלת שיכול הוא לכתוב עלי' בגליון פרשת שמע ישראל, אבל אין לפרש הא מורידין עושין שיחתוך פרשת שמע שהיא כתובה על הספר ויחברנה עם פר' והי' אם שמוע דהא אמרי' התם שאם כתבה שני דפין אף על פי שחברן פסולה ולא נראה כן מפי' רש"י ז"ל:

מזוזה אקלף מי כתבי' אין והתניא. סיעתא היא כתבה על הקלף וכו' ר' מאיר הי' כותבה על הקלף והא דסייעא מדר' מאיר ולא ליקשי לי' מדת"ק משום דמעשה רב, מ"מ:

השתא דאתית להכי לרב נמי לא תימא דוכסוסטוס וכ'. כבר פירשנו למעלה דעיקר דברי