ר"ן (מיוחס לו) שבת צ

המנונא ואביי מסתברא ודאי דלא פליגי בעיקר דינא כלל אלא באוקמתא דמתניתא דמקשי חד לחבריה למימרא דלא אתיא ליה לישנא דמתניתא והכי דייק לישנא דפרכייהו:

ולבו ביום לא יברור אפילו אוכל מתוך פסולת ואם בירר נעשה כבורר לאוצר וחייב חטאת. שכן מצינו חיוב חטאת בבורר אוכל מתוך פסולת כדמוכח בפרק תולין דאמרי' משמרת משום מאי מתרינן ביה משום בורר מה דרכו של בורר נוטל אוכל ומניח פסולת אף כאן נוטל אוכל ומניח פסולת אבל לפי שעה לאכול לאלתר כשהוא אוכל מתוך פסולת אינו אלא דרך אכילה דבהיתירא עסיק ואלו הי' פסולת מתוך אוכל אפי' לאכול לאלתר אסור דלעולם הוא דרך ברירה וחייב דבאיסורא עסיק. ומעתה לא תיקשי לרב המנונא הא דפ' תולין דהא איהו הוא דאמר דבורר ומניח אוכל מתוך פסולת דוקא כדי לאכול לאלתר דאין דרך ברירה בכך, וכן פי' הרא"ה ז"ל וכן פירשנו למעלה. וא"כ רב המנונא מודה לאביי דאפילו אוכל מתוך פסולת אסור לבו ביום והא דנקט חיובא דפסולת מתוך אוכל לאשמועי' דאפילו, לאלתר חייב ולאביי קשיא ליה דכי היכי דרישא באוכל מתוך פסולת סיפא נמי כהאי גונא וקשיא לי דהא אין זה חדוש לאשמעי' דפסולת אוכל אסור אפילו לאלתר דהא מדויקי' שמעי' לה. ולי נראה דלרב המנונא אוכל מתוך פסולת מותר לבו ביום ולאביי אסור אלא א"כ אוכלו באותו מעמד מיד והיינו דקאמר בורר ומניח לאלתר ולא תקשי לרב המנונא הא דתולין דאיהו שרי לבו ביום אפי' הכי אין דרך ברירה בכך כל היכא שאינו בורר לצורך מחר דאז ודאי נראה כבורר לאוצר כנ"ל וי"מ דלרב המנונא אוכל מתוך פסולת אפי' לצורך מחר מותר דבהא לא אשכח איסורא דאי לא לוקמה כולה בבורר אוכל מתוך פסולת ורישא לבו ביום וסיפא למחר ולא תקשי לן ההיא דתולין דהא דאמרי' מה דרכו של בורר היינו בנפה וכברה דומיא דמשמרת לפי שמשמרת ביין בנפה וכברה בפירות דבנפה וכברה אפילו אוכל מתוך פסולת חייב ולהני פירושי רב המנונא ואביי פליגי, וליכא לאקשויי לאביי מכיון דבו ביום אינו חייב חטאת היאך שרי לאלתר דהא בישול ואפילו לאלתר אסור דכיון שאינו אלא לפי שעה אינו אלא כמתעסק באכילה:

היו לפניו שני מיני אוכלין וכו' ובירר והניח. פירוש לאכול לאלתר:

והא תני חייב פי' במתניתא דלעיל וכדאוקמה אביי, ופריק לא קשיא כאן וכו' כאן בנפה וכברה וזה קשה דאי כולה בנפה וכברה רישא היכי קתני מותר. ועוד דהא אביי מוקים לה כולה ביד משום דקשיא ליה ברייתא דקתני סתמא. וי"מ דהשתא מוקי לה כאוקמתא דלעיל דרב יוסף דרישא ביד וסיפא בנפה וכברה ואע"ג דהא איפריכא אוקמתי' דרב יוסף הא פרישנא דאוקמתי' בלחוד הוא דאיפריכא אבל סברא דקושטא הוא ומשום דבהאי לישנא מיתרצא נמי דרב ירמיה ודרב אשי דלא פליגי דרב אשי איירי בקנון ותמחוי ורב ירמי' בנפה וכברה נקט לה השתא באוקמתי' דרב יוסף. וי"מ דהא דרב אשי ורב ירמיה מיירי בשני מיני אוכלין דלית בהו פסולת כלל ופרכי' עלי' דרב אשי מברייתא אחריתי דמיירי נמי בשני מיני אוכלין דלית בהו פסולת כלל ופלוגתייהו דרב אשי ורב ירמיה דוקא לבו ביום אבל לאלתר מותר לכולי עלמא ואפי' רב ירמיה מודה בהא כיון שהוא בקנון ובתמחוי ורב ירמיה מוקי ברייתא בקנון ובתמחוי לבו ביום ולהאי פירושא ניחא לן למימר דרב אשי ורב ירמיה לא פליגי כלל אלא מר מיירי בקנון ובתמחוי ומר בנפה וכברה דאי אפשר דמחייב רב ירמיה בקנון ובתמחוי כיון דלית בהו פסולת כלל ובכי הא לא גזרו כנ"ל:

ושטח ושדא קמייהו כלכלה דפירי. פי' כדי שיהא האוכל נפרש מתוך הפסולת בשטיחתה אבל הוא לא רצה לברור האוכל בידו:

ולא ידענא אי משום דקסבר אוכל מתוך פסולת אסור פירוש אסור להניח ואפילו לאכול לאלתר משום דלא שמיעא ליה פירשא דמתניתא דסתרא רישא לסיפא:

שאני תרמוסא וכו' דאי לא שקלי לה מסרח דכפסולת מתוך אוכל דמי. פירוש יש בתרמוסין מינין חלוקין ומינין יפין שבהן הם חזקים וצריכין בישול מרובה שבע זימני ומינין גרועין שבהן מתוך שהן רפין מתבשלין קודם להן והוא בישל היפים והגרועים בתלתא וארבע זימני ונמצא שהיפים לא נתבשלו והגרועים נתבשלו וכשבא עכשיו ליטול גרעינין גסין וחשובין ולצוברן מתוך שהאחרים מבושלין מהן חשיב טפי אוכל ואלו החשובים מתוך שלא נתבשלו כל צורכן אם היו משהין אותן היו באין לידי סרחון ובעוד שכולן מעורבין אי אפשר לבשלן כולן יפה לפי שיהו הגרעינין נימוחין הילכך אע"פ שנאכלין הגסין והחשובין אלו בשליקה זו כיון שאלו משתהין נפסדין הני חשיבי פסולת והאחרים אוכל וכן פי' הרא"ה ז"ל:

ולענין פסק הלכה לברור אוכל מתוך פסולת כדי לאכול לאלתר או להניח ולאכול לאלתר מותר ודוקא בידו בלבד אבל לבו ביום אפילו בידו אסור וכן הדין בשני מיני אוכלין המעורבין זה בזה דהרי הן כאוכל ופסולת ולא התירו אלא בידו ולאכול לאלתר הא לבו ביום אפי' בידו אסור אבל בקנון ובתמחוי אפי' לאכול לאלתר אסור ובכברה ובנפה חייב חטאת ואפי' אוכל מתוך פסולת אבל לברור פסולת מתוך אוכל אפילו בידו ולאכול לאלתר אסור וכההיא דחזקי', ופי' לאלתר כל זמן שעומד