ר"ן (מיוחס לו) שבת נו

מכיון שהדליקו בו כיון דמיתסר במעשה בייחוד נמי ליתסר וא"כ אמאי מטלטלין נר חדש דמשמע אפי' יחדו וכן פי' הרמב"ן ז"ל וכן הרא"ה ז"ל, ושלא כדברי רש"י ז"ל שנראה שסובר דנר של מתכת כל היכא שיחדו אסור והא ליתא דאפילו יחדו והדליקו בו בשאר שבתות שרי משום דלא נאסר ביחוד ותשמיש:

מוכני שלה בזמן שהיא נשמטת אין חיבור לה. פי' מוכני הוא אופן עגלה העשוי' מחיצות למרכב אנשים ונשים וכשהאופן נשמט ממנה אינו חיבור לה להיטמא עם העגלה אם נגעה טומאה בעגלה או שתטמא העגלה עמו אם נגעה טומאה במוכני ואינה נמדדת עמה לענין ארבעים סאה בלח שהם כורים ביבש דאמרי ב"ה במס' כלים דנמדדת מבחוץ ואינה נמדדת מבפנים דרואין אותה כאלו היא בתוך כלי גדול ואם מחזיק אותו כלי ארבעים סאה טהורה אע"פ שבית קיבול השידה אינה מחזקת ארבעים סאה דקסבר אף עובי' נמדד עמה וכיון שהשידה הזו יכולה ליכנס בתוך כלי גדול המחזיק ארבעים סאה והדלי מתמלא ממנו טהורה שהרי מיטלטלת מלאה וריקנית והכא המוכני בזמן שנשמט אינו נמדד עמה להשלים למ' סאה דרואין אותו כאלו הוא ניטל מן השידה ואח"כ תנתן השידה לתוך הכלי הגדול, ואינה מצלת עמה באהל המת וחדא קתני דכיון דאינה נמדדת עמה אינה מצלת עמה באהל המת דהוה לי' כל חד וחד כלי בפני עצמו ואם אין באחד מהם ארבעים סאה בלח שהם כורים ביבש כל חד מינייהו מקבל טומאה ואינו מציל בפני הטומאה הא היכא דאינה נשמטת דנמדדת עמה מצלת עמה באהל המת דחשיבי כאלו שניהם כלי אחד ודוקא כשרואין במדת השידה ובמוכני שלה שיכולה ליכנס בתוך כלי גדול המחזיק ארבעים סאה ומתמלא ממנה דכיון שאינה מקבלת טומאה מצלת באהל המת וחוצצת בפני הטומאה, והא דאמרי' שאם אינה נשמטת שמצלת באהל המת לא שנכנסה בבית שמת בו דא"כ אינה מצלת על הכלים שעלי' או על הטהרות שעלי' שהרי הטומאה נכנסה מלמעלה אלא כגון שנכנסה בבית הקברות ואלו אינה נמדדת עמה הוה לי' כל חד וחד כלי בפני עצמו ואם אין באחד מהם כורים ביבש כל חד וחד מקבל טומאה ואינו חוצץ בפני הטומאה דמיירי דאיכא במוכני בית קיבול וראוי לקבל טומאה, אי נמי אפי' ליכא במוכני בית קיבול מ"מ השידה מקבלת טומאה ואינה חוצצת בפני הטומאה הא היכא דנמדדת עמה ובהכי מחזקת מ' סאה בלח שהם כורים ביבש דמסתמא כל היכא דנמדדת עמה כל כך היא גדולה שמחזקת מ' סאה ומשום הכי נקט האי לישנא דאם נשמטת אינה מצלת דמשמע הא אינה נשמטת מצלת וכיון דכן דאינה מקבלת טומאה חוצצת בפני הטומאה זהו תורף פירש"י ז"ל, וי"מ באהל המת ממש ובעגלה שהיא מכוסה בנסרים מכל צד ואין בה נקב פותח טפח כדי שיהא ראוי להביא טומאת המת וכל כמה שאתה רואה אותה כגדולה ומחזקת מ' סאה בלח שהם כורים ביבש הרי היא טהורה ומצלת על כל מה שבתוכה, ויש מקשים לפי' רש"י ז"ל דאי בעגלה העשוי' למרכב אפילו גדול כמה טמא הוא משום מדרס דלא גמרי' משק שיהא מיטלטל מלא וריקן אלא לשאר טומאות דבעי' בית קיבול אבל במדרס דאפי' בפשוטי כלי עץ כל היכא שהן מיוחדין לישיבה וראוין למדרסות כגון עגלה דמיוחדת לישיבה לא גמרי' משק אלא אפי' גדולים כמה טמאין כדאיתא בבכורות, תירץ הרא"ה ז"ל דהא לא קשיא לרש"י ז"ל דכי אמרי' בבכורות דלא גמרי' משק בראויין למדרסות ה"מ לענין דלא בעינן בית קיבול דהכי גמירי דלא גמרי' לגבי הא מלתא משק כיון שהן ראויין למדרס אבל לענין שיוצא מתורת כלי מתוך גדלו בהא ודאי גמרי' לה משק ואפי' לענין טומאת מדרס דנפק לי' מתורת כלי ואינו מטמא שום טומאה בעולם והכי מוכח לקמן בפר' ר' עקיבא ע"כ, אלא אי קשיא הא קשיא דאי בעגלה אפילו היא גדולה כמה ראוי' לטלטל ע"י אופנים וכל שהיא נמשכת ע"י אופנים אפי' גדולה כמה מקבלת טומאה דחשיבא ראוי' ליטלטל כדמוכח בפרק א"ר עקיבא דעגלה המטלטלת ע"י שוורים שמי' טלטול דכוותה בעגלה הנמשכת בשוורים ע"י האופנים דדרכה בהכי ראוי' ליטלטל חשבי' לה. וי"מ דמוכני הוא בסיס לשידה זו שהיא תיבה ומחיצותי' גבוהות ומחזקת מ' סאה בלח ונותנין התיבה בתוך המוכני שהוא כמין תיבה אחרת בלא כיסוי שמחיצותי' נמוכות ואינה מחזקת מ' סאה ועושין כן כדי שלא תהא הקרקע אוכלת התיבה ולפיכך כשאינה נשמטת ממנה הרי כאלו הכל כלי אחד ונמדדת עמה לענין טומאה וכיון שהתיבה גדולה עד שהיא מחזקת מ' סאה אף המוכני דינה כמותה ומצלת עמה באהל המת ובאהל ממש וכגון שהשידה עצמה נקובה למטה נקב הראוי להביא הטומאה והמוכני מגינה בפני' ונמצא עכשיו מה שבתוך השידה מכוסה מכל צד ואינו ראוי לקבל טומאה אבל אם היא נשמטת אינה נמדדת עמה והיא מקבלת טומאה שהרי היא בפני עצמה אינה גדולה כ"כ ואינה מצלת בפני הטומאה. ועוד פי' הרא"ה ז"ל דאפי' יהא המוכני פשוטי כלי עץ ואין לה בית קיבול ואינה ראוי' לקבל טומאה אפ"ה מכיון שהיא נשמטת ממנה אינה מצלת שכל המיטלטל ואינו קבוע אינו מציל אלא א"כ הוא כלי גדול העשוי לנחת וכדאמרי' במגילה שקלוה לתיבותא ולינחה התם והוה לי' כלי העשוי לנחת וחוצץ בפני