ר"ן (מיוחס לו) שבת נה

פי שאין כלי זכוכית ניטלין בשבת בקרני דאומני דלא חזיין לשתות אלא שבמקום הפסד מרובה שרי, ומכל מקום ליתא לדר' יצחק אלא כרב חסדא קי"ל דשקלו וטרו רבה ורב יוסף אליבי' ובפלוגתא דרבה ורב יוסף אליבא דר"ח קי"ל כרב יוסף דסוגיין בכל דוכתא איסור ביטול כלי מהיכנו ולקמן נמי גבי מתני' דנותנין כלי תחת הנר לקבל בו ניצוצות אקשי' והא קא מבטל כלי מהיכנו ש"מ דסוגיין כרב יוסף והילכך מטלטלין כלי אפי' לדבר שאינו ניטל וכן דעת הרא"ה ז"ל:

איתמר מת המוטל בחמה הופכו ממטה למטה פי' אורחא דמילתא נקט דדרך המת לשכב על המטה וה"ה על המחצלת שע"ג קרקע שמגלגל המחצלת ונופל למחצלת הסמוכה לו עד שיגיע לצל:

היכא דאיכא ככר או תינוק כולי עלמא לא פליגי כי פליגי היכא דליכא. וא"ת והא אי אפשר שלא יהא שם ככר או תינוק או כלי, וי"ל דלאו דוקא דלא סגיא דליכא ככר או תינוק או כלי אלא ה"ק כי פליגי היכא דליכא כלומר דאתי לטלטולי' בלאו הכין:

[דף מ"ד ע"א] אי לא שרית לי' אתי לכבויי. פי' אבל במוטל בחמה לא שרי כרב וכן הלכתא. וא"ת הכא אמרי' אי לא שרית לי' אתי לכבויי ולקמן גבי דליקה אמרי' איפכא אי שרית לי' אתי לכבויי, וי"ל דיותר אדם בהול על מתו מממונו והכא איכא למימר אי לא שרית לי' אתי לכבויי ואי שרית לי' ליכא למיחש דלמא איידי דמיטריד מינשי ומדכר דבהצלה דחדא מלתא כגון הכא שאינו מציל אלא את המת לבד לא שייכא בהא מילתא טירדא כלל אבל גבי ממונא שהוא בא להציל כמה דברים אי שרית לי' איידי דמיטריד מינשי ואתי לכבויי, ומיהו גבי ממונא נמי שרו לי' הצלה פורתא בכדי דליכא למיחש לטירדא כדאיתא לקמן:

מתני' מטלטלין נר חדש. פי' שאינו מאוס ולא דלק בו מעולם אבל לא ישן אפי' לא הדליקו בו באותה שבת משום דמוקצה מחמת מיאוס הוא וכ"ש אם הדליקו בו באותה שבת ואפי' של נחושת דלית בי' משום מיאוס אם הדליקו בו באותה שבת אסור דמוקצה מחמת איסור הוא, ור' שמעון שרי בין של חרס בין של נחושת ואפי' הדליקו בהן באותה שבת דלית לי' לא מוקצה מחמת מיאוס ולא מוקצה מחמת איסור חוץ מן הנר הדולק בשבת דחיישי' שאם יטלטלנו תשקע הפתילה בשמן ויכבה:

גמ' תנו רבנן מטלטלין נר חדש אבל לא ישן דברי ר' יהודה. דאית לי' מוקצה מחמת מיאוס ומוקצה מחמת איסור כדכתיבנא לקמן ות"ק דמתני' ר' יהודה היא. ר' מאיר אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר שהדליקו בו בשבת דאית לי' לר' מאיר מוקצה מחמת איסור ולא מוקצה מחמת מיאוס:

דאלו אבוה סבר כבה אין. פי' דמותר לטלטלו ולהסתפק מן השמן ואיהו סבר אע"ג דלא כבה, ודוקא משמן המטפטף דאלו מאותו שבנר לא אפשר דאיכא גרם כיבוי, ומיהו מסתבר' דמודה ר' אלעזר בר' שמעון בכוס וקערה ועששית דבהא לא פליג דע"כ לא פליג אלא בנר קטן דדעתי' עלי' וכיון דדעתי' עלי' אפילו במה שמטפטף בעוד שהוא דולק מותר, ור' שמעון סבר דבעוד שדולק אסור שמן המטפטף דדעתי' אכיבוי ולא לאותו שמן בעוד שהוא דולק:

אי הכי מאי אבל. פי' רש"י מדקאמר אבל מכלל דבנר מותר, וקשיא לי אכתי ר' יהודה היא וקאי אנר חדש שהתיר ר' יהודה וקאמר דדוקא נר חדש קטן אבל כוס וקערה ועששית לא. וי"ל דאי כוס וקערה ועששית חדשות הן אפי' ר' יהודה מודה דשרי לטלטלן דמאי איסורא אית בהו וכדמוכח מההיא דפמוט שהוא כעין כוס וקערה דאמרי' שאם לא הדליקו עליו דברי הכל מותר ואפי' לר' יהודה אלא ודאי ישנות הן וא"כ אבל נמי אנר ישן קאי ועל כרחין ר' שמעון היא כנ"ל:

לדברי המתיר. פי' לדברי ר' שמעון דלית לי' מוקצה אסור דהא מודה במוקצה מחמת איסור כעין כוס וקערה ועששית וכ"ש לר' מאיר דאסור דאפי' בנר דזוטר אסור אבל לדברי האוסר דהיינו ר' יהודה מותר דלא שמעי' לי' דאסר אלא במוקצה מחמת מיאוס ולא במוקצה מחמת איסור ואסיקנא דר' יהודה נמי אית . ל' מוקצה מחמת איסור:

מטלטלין נר חדש אבל לא ישן פי' מטלטלין נר חדש אפי' יחדו לכך דהא סתמא קתני:

[ע"ב] הניח עלי' מעות אסור לטלטלה. ולא דמי לנר של מתכת דאפי' ייחדו ונשתמש בו בשאר שבתות מותר כל היכא דלא הדליקו עליו באותה שבת משום דהוה לי' כלי שמלאכתו לאיסור דלצורך גופו ולצורך מקומו מותר ולא נאסר ביחוד ותשמיש דשאר שבתות אבל מטה מסתרא ביחוד ותשמיש משום דאורחא דמילתא במטה שיחדה והניח עלי' מעות שאין משתמשין בה לתשמיש אחר והרי היא מוקצית מדעתו שלא להשתמש בה ודינה כנר ישן או כהדליקו בו בשבת. והא דקא מותיב רב נחמן בר יצחק ממתני' דמטלטלין נר חדש למטה הכי קא מקשה לדידך דאמרת דיחוד כמעשה וכל היכא דמיתסר משום יחוד ומעשה כגון מטה שיחדה והניח עלי' מעות ביחוד לחודי' נמי מיתסר נר נמי כיון דישן מיתסר)