ר"ן (מיוחס לו) שבת מח

לפנינו מי שרי' לי' או לא קא בעי וקא פשיט רב נחמן דאם הוא מצטמק ויפה לו אסרי' לי' ואי מצטמק ורע לו קא שרי' לי', והכא קא בעי שאם עבר ושהה במזיד דבר המצטמק ויפה לו אם הוא מותר לאוכלו או קנסי' לי' שלא לאוכלו כנ"ל. ולענין פסק הלכה קי"ל כחנני' דכל שהגיע למאכל בן דרוסאי מותר לשהות בכירה שאינה גרופה והוא שמצטמק ורע לו אבל במצטמק ויפה לו אפי' חנני' מודה דאסור וכמו שכתבנו לעיל וליתא דבשהיי' אפי' מצטמק ויפה לו מותר ובהחזרה הוא דאיכא לאיפלוגי אם הוא כירה שאינה גרופה דמצטמק ורע לו מותר בחזרה אע"פ שאינה גרופה דבהא איירי' דאילו בגרופה אין חילוק בין שהיי' לחזרה. אבל בשיל ולא בשיל ולא הגיע למאכל בן דרוסאי אסור בין בשהיי' בין בחזרה ואע"פ שהיא גרופה מפני שהוא כמבשל בשבת וה"ה לצלי בגדי שלם דחיישי' לחיתוי כדמשמע בהדיא בפ"ק משום דצלי בצליי' מועטת דיו ומשום הכי חיישי' לחיתוי דאפשר דחזי לי' לשעתי' אבל בקדרה חיתא דעלמא לא חיישי' משום דהתם לאורתא לא בעי לה למחר בעי לה ולמחר בלא חיתוי תהא מבושלת משא"כ בעסוסות ותרמוסין שאין ראויין אלא לאחר בישול מרובה ואפי' קא בעי למוצאי שבת איכא למיחש לחיתוי כדי למהר בישולם כדי שיהו ראויין למוצאי שבת, ודוקא בשהיי' הוא דקא שרי חנניא לפי שאינו נוגע בגחלים כלל או אפילו נוגע בגחלים הרי כל הקדרה מגולה אבל במטמין אפי' בגרופה וקטומה אסור דהוה לי' מטמין בדבר המוסיף דאסור אפי' מבעוד יום. ומה שנהגו עכשיו להטמין בבגדים לא חשיבא הטמנה לפי שאין הקדרה נוגעת בגחלים כלל ובגדים עצמן אינו דבר המוסיף הבל ושהיי' הוא ולא הטמנה ומיהו אם הניחה (ודאי) בגחלים או באפר חם והוא הטמינה בבגדים ודאי אסור שהרי כולה טמונה ואיכה במקצתה דבר המוסיף וכיון שקצתה נוגעת באיסור חשבי' כאילו כולה טמונה והכין מוכח פרק במה טומנין גבי קופה שטמן בה אסור להניחה על גבי גפת של זיתים, וכן דעת הרא"ה ז"ל:

אמר רב ששת לדברי האומר מחזירין מחזירין אפילו בשבת. פי' דלא תימא מחזירין דמתני' עם חשיכה בשעה שגרף וקטם אלא אפי' בשבת דא"ר הושעיא וכו' ואע"ג דמתני' מיירי בגרופה ואיהו קא מייתי מחמין וסתם חמין מצטמק ורע לו וכל מצטמק ורע לו מותר להחזיר אפי' בשאינה גרופה וכמו שכתבנו למעלה מ"מ הא דר' אושעיא בשאינה גרופה היא ומדחמין באינה גרופה תבשיל נמי שרי בגרופה להחזיר ואסיקנא דאם הניחן ע"ג קרקע ודעתו להחזיר מותר ואי לא לא אבל בידו אע"פ שאין דעתו להחזיר שרי וכן פסק הרא"ה ז"ל להקל כלישנא בתרא וכן בכל הני בעיין דתלאן במקל והניחן ע"ג המטה ופינן ממיחם למיחם מותר להחזיר דלקולא אזלינן ואין כן דעת רוב הפוסקים אלא לחומרא דכל שהניחן ע"ג קרקע אפי' דעתו להחזיר אסור ואין העולם נזהרין על זה וה' ברחמיו יכפר עון ולא יבוקש. וטוב לתת מפה או כר תחת הקדרה כדי שלא יניחנה על הקרקע ממש וכן נוהגין בקצת מקומות:

[ע"ב] מתני' תנור שהסיקוהו בקש ובגבבא לא יתן בין מתוכו וכו' פי' דמתוך שחומו נקלט בתוכו אע"פ שהסיקו בקש ובגבבא וגרף וקטם אסור דכיון שהוא משתמש מן התנור ומבשל בו ניחא לי' בחמימות קדרתו וקפיד שימצא אותה חמה ואיכא למיחש שמא יחתה וכן פי' ה"ר יהונתן ז"ל והוא מן המחמירין, אלא נראה שאם הסיקוהו בקש ובגבבא וגרף דשרי:

גמ' במאי עסקי' אילימא על גביו. פי' הא דקתני שאם הסיקו הכופח בגפת ובעצים הרי הוא אסור כתנור במאי עסקי' אילימא שהניחו הקדרה על גביו ובמאי אילימא כשאינו גרוף א"כ אמאי קתני הרי הוא כתנור דאסור דאפי בכירה נמי כה"ג אסור:

תניא כותי' דאביי. פי' הרא"ה ז"ל דס"ל לאביי דתנור אפי לסמוך אסור כל היכא דלאו גרוף וקטום, והאי דקתני בכופח הרי הוא ככירים לומר שמותר לסמוך עלי' ככירים שמותר לסמוך עליהן לעולם ואפי' בחזרה אבל בגפת ובעצים הרי הוא כתנור שאסור לסמוך עליו בחזרה בלא גרוף וקטום והילכך לענין שהיי' כולן מותרין ולענין חזרה הוא דשני לן בינייהו ולענין סמיכה ובגרוף וקטום כולן מותרין דתנור בגרוף וקטום ככירה שאינה גרופה וקטומה ע"כ תורף דבריו, ואין כן דעת הרשב"א ז"ל אלא דבתנור אסור לעולם להחזיר בסמיכה לדעת אביי אפילו גרוף וקטום:

מתני' אין נותנין ביצה בצד המיחם, פי' מיחם קומקום של נחושת שהוא חם מאוד ונותנין הביצה סביב דופני הקומקום כדי שתצלה שם ומגלגלין אותה והיא נצלית קצת מסביבותי' אע"פ שאין תוכה צלוי:

ולא יפקיענה בסודרין. פי' רבי' יהונתן ז"ל ולא יכסנה בסודרין שהוחמו אפי' בחמה כדי שתצלה מחומו של סודר דגזרי' תולדות חמה אטו תולדות האור ור' יוסי מתיר דלא גזר, ואמרי' בגמ' שאם הוחמו הסודרין מחמת האור אפי' ר' יוסי מודה דאסור דגזרינן תולדות האור אטו אור. ורש"י ז"ל פי' לא יפקיענה לא ישברנה ויתננה על גבי סודרין שהוחמו בחמה כדי שתצלה שם:

גמ' גלגל חייב חטאת. פי' אף על פי שאינה מבושלת כל צרכו מהכא שמעי' דאתולדות האור מחייב אינש חטאת: