ר"ן (מיוחס לו) שבת כג

תרומה בלא נטילה שכיון שהוא נוגע בהן בידים מסואבות נמאסת היא לאוכליה ואיכא בזיון קדשים, וא"ת א"כ מאי האי דאמרי' לקמן ידים תחלת גזירתן לשריפה ולמה אחמירו בהון כולי האי כיון דלא פסלן אלא משום לכלוך. וי"ל דכיון דגזרתן דידים מצוי' טפי משאר גזירות מתוך שהם עסקניות אחמירו בהון רבנן כולי האי כדי לנטורינהו בטהרה טפי:

וכיון דהך גזור ברישא פי' סתם ידים הא תו ל"ל. וקשיא לי ודילמא גזור בידים הבאות מחמת ספר אפי' הן רחוצות ונקיות ותירץ הרמב"ן ז"ל דמשום ידים נקיות בלחוד לא הוו גזרי אלא אכולהו ידים הבאות מחמת ספר גזור בין סתם ידים בין רחוצות ונקיות אבל ודאי עיקר גזירתן משום ידים עסקניות הוה:

אלא הך גזור ברישא. פי' ההיא דידים הבאות מחמת ס' וגזור אכולהו ואפי' ידים רחוצות משום דמעיקרא כולהו בכלל טהורות הוו ומשום הכי לא פליג בהו והדר גזור בכל הידים בסתמן משום עסקניות וגזירה קמייתא כדקיימא קיימא שכל דבר' שבמנין צריך מנין אחר להתירו הא לאו הכי לא הוו גזרי לבאות מחמת הספר דאי לסתם ידים בלא הכי נמי ואי לנקיות משום הכי לא הוו גזרי מעיקרא:

טבול יום דאורייתא הוא פי' מי שהוא טמא ונטבל אפי' טבל טמא הוא עד הערב השמש דכתיב ובא השמש וטהר מכלל דמעיקרא לאו טהור גמור הוא ואפי' כלי טמא שנטבל הוא טמא עד הערב שמש דכתי' במים יובא וגו' אלא במשקין הבאין מחמ' שרץ פי' הרא"ה ז"ל דה"ה דהוה מצי למימר במשקין הבאין מחמת ידים דמטמאו כלים כדמוכח בברכות פרק אלו דברים דאמרינן התם שמא יטמאו משקין שאחורי הכוס מחמת ידים ויחזרו ויטמאו את הכוס והוה ניחא לי' טפי לאוקמה בהכין משום דדומיא דהדדי מתני להו והאוכלין והמשקין שנטמאו במשקין וכי היכי דמוקי אוכלין שנטמאו במשקין הבאים מחמת ידים הכי נמי כלים, אלא נקט משקין הבאין מחמת שרץ לאשמועינן דאפי' הני לא מדינא אלא משום גזירה:

גרסת הספרים וכן גרס רש"י ז"ל גזרו טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית, וי"מ דלא גרסי' ועל כלי זכוכית הכא אלא לקמן הוא דגרסי ועל כלי זכוכית גבי הא דר' ישמעאל ב"ר יוסי ולא הכא גבי יוסי בן יועזר דאי הכי אמאי אמר לקמן אתו אינהו גזור אגושא לשרוף דלא אשכחן בשום דוכתא דגזרו על כלי זכוכית שריפה תדע לך דהא אמרי' לקמן עבדו רבנן היכירא כי היכי דלא לשרוף עלייהו תרומה וקדשים אבל מ"מ ליישב גרסת הספרי' וכמו שאכתוב לקמן בס"ד:

וכי תימא שמאי וסיעתו והלל וסיעתו. פי' שמאי והלל עם תלמידיהם ולעולם תלמידי שמאי והלל גזור על הידים, הא לא אפשר דהא אמר רב יהודה אמר' שמואל י"ח דבר' גזרו בו ביום וכו' ומאותן י"ח דבר היו ידים, ואם איתא דשמאי והלל גופייהו עם תלמידיהם גזור על הידים קשיא לרב הונא דאמר בשלשה מקומות נחלקו שמאי והלל גופייהו ולא קא מני בהדי שלשה ידים דאלמא משמע דלא פליגי שמאי והלל בידים ולא בשום דוכתא אלא בג' מקומות אע"פ שתלמידיהם חולקין בכמה מקומות, ואם איתא דידים דמתניתין שמאי והלל וסיעתם גזרו עליהם הא אשכחן דפליגי בידים דהא אמר רב יהודה אמר שמואל שמונה עשר דברים נחלקו, אלא מאי אית לך למימר דתלמידי שמאי והלל פלוג על הידים וא"כ הדרא קושיא לדוכתה, וכי תימא אתו אינהו גזור לתלות, כלומר לא אוכלין ולא שורפין ואתו תלמידיהון ופליגי בלישרוף והודו תלמידי הלל לתלמידי שמאי דשורפין והאמר אילפא וכו' אלא אתי אינהו שמאי והלל וגזרו לשריפה בלא מחלוקת כדאמרי' שמאי והלל גזרו טומאה על הידים ולא קבלו מינייהו, ואתו תלמידיהון ופליגי בידים וגזור וקבילו מינייהו:

[דף ט"ו] גופא א"ר הונא בג' מקומות נחלקו שמאי והלל שמאי או' מקב לחלה והלל אומר מקביים, תחלת כל דבר יש לנו לדעת איפה האמורה בתורה כמה ביצים מחזקת, אמרו רבנן דאיפה שלש סאין וסאה ששה קבין וקב ד' לוגין ולוג ששה ביצים, ונמצא שהקב מחזיק כ"ד ביצים וע"כ אמר שמאי דמקב שהוא כ"ד ביצים מפרישין חלה דאמרו בבעל הבית דתורם א' מעשרי' וארבעה דהוי כביצה דבהכי חשיב ולא בציר מהכי, והלל אומר מקביים דאמרו בנחתים תורם אחד ממ"ח. וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא קב ומחצה חייבין בחלה, פי' משום דכתיב ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה ועיסת מדבר הי' עומר דהוא עשירית האיפה דכתיב והעומר עשירית האיפה הוא, והעומר הוא ז' לוגין וביצה וחומש ביצה כיצד איפה שלש סאין והסאה ששה קבין, נמצא שיש באיפה י"ח קבין טול מהן העישור קב ומחצה מט"ו קבין נשארו ג' קבין מן האיפה ליטול מהן העישור וג' קבין הן י"ב לוגין שהקב ד' לוגין טול מן העשרה לוג נשארו ב' לוגין ליטול מהן העישור וב' לוגין הן י"ב ביצים טול מן העשרה ביצה נשארו ב' ביצים ליטול מהן העישור טול מהן ב' עשיריות שהן חומש ביצה נמצא שיש לנו ממעשר קב ומחצה ולוג וביצה וחומש ביצה, שהן ז' לוגין וביצה וחומש ביצה, וכשבאו לירושלים הוסיפו על המדות שתות וששה לוגין מדבריים נכנסים בחמשה ירושלמיים, והלוג מדברי שהוא ששה ביצים הוא ה' ביצים מלוג ירושלמי, וביצה וחומש ביצה של מדבר הם ביצה של ירושלים, ונמצא שיש לנו ששה לוגין לחשבון לוג ששה ביצים שהם קב ומחצה ירושלמיים והיינו דנקט קב ומחצה, כיצד הרי שהי' לנו ז' לוגין