ר"ן (מיוחס לו) שבת יג

בלחי עסקי' וסוגיין דהאי שמעתא כמאן דאמר מותר להשתמש תחת הקורה מאי טעמא דסבירא לן דקורה משום היכר הוא כלומר היכר לבני רשות הרבים ובני רשות הרבים אינן רואין אלא פני הקורה החיצונה ואמרינן פי הקורה החיצון יורד וסותם אבל בין הלחיים אסור להשתמש דסבירא לן דלחי משום מחיצה וכסתום דמי לגמרי ואינו מתיר אלא מחודו ולפנים מה שבפנים. והאי אסקופה מיירי כגון שהיא רחבה ארבעה ואינה גבוהה עשרה והיא כרמלית, אלא שהרא"ה ז"ל פי' דלגבי הני דיני לא שני לן כלל בין אסקופה מקום פטור לאסקופה כרמלית. ולא נהירא לי חדא דבאסקופת מבוי עסקינן דאי באסקופת בית אמאי שייך לישנא דאע"ג דלית לי' לחי כלומר מבחוץ דהא ודאי סתם אסקופה עליונה דבית רחבה היא ארבעה וכיון דרחבה ארבעה פי תקרה יורד וסותם ומתרת כל האסקופה וכמו שפירש רש"י ז"ל ועוד מאי האי דקאמר פתח פתוח כלפנים פתח נעול כלחוץ דהא ודאי אפי' פתח נעול כלפנים משום דפי תקרה דאסקופה יורד וסותם ומתרת כיון שהיא רחבה ארבעה, ואי מוקמת לה באסקופת בית שאין ברחבה ארבעה אכתי קשיא דא"כ אפי' פתח פתוח כלחוץ דמי דלא דמי לקורת מבוי דאינה רחבה ארבעה דאמרינן פתח פתוח כלפנים דדלתות דמבוי שאני שאינן עשויות אלא לצניעותא ולא למחיצות והילכך אינן מפסיקות אבל דבית דעשויות אפי' לשמירה מפסיקות, ולר' יהונתן ז"ל שפירש שהדלת שנותנין במבוי הוא שיהו הכלים שבתוך המבוי שמורים בלילה אפי' הכי לא דמי לדלתות הבית דדלתות הבית קבועים הם במשקוף מה שאין כן בדלת המבוי שאינו קבוע ואינו שם כל היום אלא שמשימו שם בכל לילה ולילה וכמו שפי' הוא ז"ל. והשתא קא מתמיה ואע"ג דלית, לי' לחי. פי' שהרי דרך האסקופה להיות מקצתה יוצאה מחוץ למבוי ומקצתה לפנים במבוי ודרך הלחי לתת אותו זקוף בראש המבוי ואין הלחי מתיר אלא מחודו ולפנים מה שבפנים משום דאסור להשתמש בבין הלחיים וכ"ש מה שיוצא מן האסקופה חוץ למבוי שהוא אסור ואפי' (תימא) פתח פתוח אינו מועיל להשתמש בבין הלחיים כלל דהא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב תוך הפתח כלומר אם מניח הלחי באמצע האסקופה צריך לחי אחר להתיר מה שבין הלחיים וכ"ש מה שיצא חוץ למבוי. וא"ת ולימא לי' דאסקופה של אחרים מיירי בפתוח לרשות הרבים והא דרב חמא בר גוריא דאמר צריך לחי אחר להתירו בפתוח לכרמלית ומשום דמצא מין את מינו וניעור דהכי. מוקי לה רבא התם בעירובין וי"ל דאנן אפי' אליבא דאביי דאמר התם דהא רב חמא מיירי אפי' בפתוח לרשות הרבים בעינן לאוקומה אע"ג דלית הלכתא כותי' דהכין אורחא דתלמודא למשקל ולמטרי אליבא דלא כהלכתא. וי"ל עוד דאפי' לרבא אתיא דאי הא דאחרים בפתוח לר"ה א"כ אפי' פתח נעול לשתרי. ומהאי טעמא נמי קשיא הא אפי' לרבא דאמר בין הלחיים מותר דא"כ אפי' פתח נעול תשתרי:

וכי תימא דלית לי' ארבעה על ארבעה. פי' וכי תימא דאסקופה של אחרים מיירי בדלית בה רחב ארבעה דכיון דלא הוי מקום חשוב בטילה היא לגבי המבוי ואין צריך לחי אחר להתירו, והאמר רב חנן בר רבא וכו', וה"ה דהוה מצי לאקשויי א"כ דלית בה רחב ארבעה אמאי פתח נעול כלחוץ, אלא דעדיפא מינה איקשי לי'. אמר יהודא אמר רב הכא באסקופת מבוי עסקי' פירוש ולאו למימר דעד השתא לא איירי באסקופת מבוי מדנקט לישנא דהכא באסקופת אלא ה"ק באסקופת מבוי עסקינן כדקאמרת אבל לא במבוי שהכשירו בלחי אלא במבוי שהכשירו בקורה עסקינן וחציו מקורה וחציו אינו מקורה ולאו דוקא חציו אלא שאין הקורה מגעת לשפת החיצונה של האסקופה וכגון שהקורה על מקצת האסקופה והיא כלפי פנים לצד המבוי ופי תקרה של חיצון יורד וסותם נימא דכל זמן שהפתח פתוח כלפנים ומתרת כל האסקופה דכיון דקורה מן הדין להכשיר היא באה כיון שמתרת מקצתה מתרת כולה אבל פתח נעול כלחוץ כלומ' אותו מקצת האסקופ' שמכוסה בקורה אפי' נעול אמרינן פי תקרה יורד וסותם. וכן פי' הר"ז והרא"ה ז"ל וכן דעת רבינו יהונתן ז"ל שכתב ויש כח בקורה המתרת למשוך אף מה שבחוץ לפנים כ"ז שהפתח פתוח אבל בזמן שהפתח נעול נחלקה האסקופה ועושה מה שבפנים כלפנים דאמרינן פי תקרה יורד וסותם ומה שבחוץ כלחוץ, עד כאן לשונו. אבל אם נתן הקורה בשפת החיצונה של האסקופה לצד רשות הרבים אפי' פתח נעול כלפנים דכיון דקורה משום היכר אמרינן חודו החיצון יורד וסותם וכל האסקופה נחשבת כדין המבוי דהא גלי דעתי' שרוצה להאריך המבוי שהרי הרחיק הקורה לצד רשות הרבים ונעילת דלת לא [מעלה ולא] מוריד לפי שאינו קבוע כמו שפירשנו למעלה וכן דעת רבינו יהונתן ז"ל, ואין כן דעת רש"י ז"ל שפי' דהא דאמרינן פתח פתוח כלפנים דוקא מחודה החיצון של קורה ולפנים ולא האסקופה המגולה ופתח נעול כלחוץ אפי' מה שתחת הקורה דלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם כיון שאין בקורה ארבעה דכיון דנסתם המבוי בטלה לה קורה:

ה"ג רב אשי אמר הכא באסקופת בית עסקינן וכו' ולא גרסי' רב אשי אמר לעולם וכו' משום דעד השתא לא איירי כלל בבית דנימא לעולם, וכגון שקירה בשתי קורות שאין בזו ארבעה וכו'. פי' שאם היתה