ר"ן (מיוחס לו) שבת קד

אלא משא דנבלה בלחוד אבל לא אבן מוסמא ואצ"ל היסטו של זב שלשון היסט לשון משא ויש במשמע משא דנבלה ויש במשמע היסטו של זב ואלו משמשי' לא מדכרי' השתא דכדקיימי קימי דשפיר אתיא לכולי עלמא מאי דקתני משמשי' הן ולא היסטן, נראה לי דעיקר תירוצי' דר' אליעזר לא אתי לתרוצי כותי וכותית הן והיסטן אבל עבודת כוכבים לא קשיא לי' מידי דהיא ולא היסטה דוקא תדע דהא מעיקרא לא קשיא לן מידי לר' אליעזר אלא דאקשי רבה מכותי וכותית דמשבשתא היא והוא דאיצטריך ר' אליעזר לפרוקי, וכן מצאתי לרא"ה ז"ל שכתב ואגב שיטפא דלעיל נקט האי לישנא לר' אליעזר עבודת כוכבים היא ולא היסטה דעבודת כוכבים איצטריכא לי' ולהכי נקט לה ולא משמשי' דבהא כולי עלמא שוו ושפיר קתני להו אבל לר' אליעזר שפיר אתיא כדקתני עבודת כוכבים ומשמשי' הן ולא היסטן עכ"ל:

מתקיף לה רב אשי מאי הן. לפי גירסת הספרים דגרסי מגע כותי וכותית שפיר קא מקשה דמכיון דמפרש בהדיא מגע מאי הן דקתני דאלו מגען הא תנא לי' בהדיא ולישנא דברייתא גופה קא קשיא לי' מאי הן, ולא גרסי' אי הכי מאי הן דודאי לרב אשי אפי' לר' אליעזר קא קשיא לי' לישנא דברייתא, ופריק רב אשי ה"ק מגע כותי וכותית בין הן שהסיטו את אחרים ובין אחרים שהסיטו אותן טמאין ולומר דהן דקתני לא הוי מגען כדקס"ד מעיקרא אלא הן היינו משא וכגון שהסיטום אחרי' והיסטן דקתני היינו היסט ממש כגון אחרי' שהוסטו מהם. עבודת כוכבים היא שהיסטה את אחרים טהורים ואבן מוסמא שלה נמי טהורה אחרים שהסיטו אותה טמאין, והאי תירוצא ודאי כרבה אתיא דהא מודה ת"ק דמטמאה במשא ולא פליג ר' עקיבא ורבנן אלא בהסטה את אחרים דהוי ממש כאבן מוסמא והיינו הן דקתני בברייתא ולומר דמטמאה במשא לכולי עלמא והילכך לא אתי כאוקמתי' דר' אליעזר ורב אשי נקט לה כרבה משום דס"ל כותי'. כך פי' המפרשים ז"ל, ולדידי קשיא לי לישנא דקאמר בין הן שהסיטו את אחרים דמשמע דהן דקתני בברייתא הוי היסט ולא משא והיסטן דקתני היינו משא, ויש לומר דהאי לישנא לאו דוקא דודאי רב אשי לא אתא לאשמועי' אלא אורחא דפירוקא ולומר דהן והיסטן תרוייהו איכא לפרושי אהיסט וחד מינייהו אעלמא קאי והיינו הן דקאי אאחרים שנשאו אותן ואנן לפום לישני' מפרשי' לה הכי בין הן שהוסטו מאחרים ובין אחרים שהוסטו מהם תדע דהא גבי עבודת כוכבים קאמר היא שהסיטה את אחרים טהורין ואי אהן דקתני גבי עבודת כוכבים קאי הא הן לטומאה קאי דקתני עבודת כוכבים הן ולא היסטן ואלו לפום לישני' דרב אשי משמע דאטהרה קאי אלא דלישנא לאו דוקא והכי מפרשי' לה היא שהוסטה מאחרים טמאין דהיינו משא אחרים שהוסטו ממנה טהורין, ועוד תדע דהא במתני' גבי עבודת כוכבים הן קתני דהוי לישנא דרבים וא"כ אמאי קאמר ר' עקיבא עבודת כוכבים בין היא שהסיטה את אחרים ובין אחרים שהסיטו אותה טמאין אלא ודאי רב אשי אורחא דתרצתא אתא לאפרושי ותו לא חש להני דקדוקי דפשיטא מילתא דלפום לישני' ה"ק ר' עקיבא אומר הן והיסטן כלומר הן אחרים שהסיטוה והיינו משא והיסטן שהוסטו ממנה דהן והיסטן אעלמא קאי וכן נראה מדברי הרא"ה ז"ל משמשי' בין שהסיטו את אחרים ובין אחרים שהסיטו אותם טהורין ואף על גב דמשמשי' לישנא דרבנן הוא מסיק לכולה מלתא והדר אמר לה משום דמשמשי' לכולי עלמא היא ולית בה פלוגתא כלל, ואפשר דלישנא דתלמודא נמי הוא משום דהאי לישנא דרב אשי עיקר אתא לברורה ולאתני' לכולא מתניתא בלישני', ומיהו איכא נוסחי דלא גרסי בהו מגע כלל אלא כותי וכותית והיא גרסתו של רש"י ז"ל מתקיף לה רב אשי אי הכי מאי הן, ופי' הרא"ם ז"ל דלפום האי גירסא לא פריך אגופה דברייתא אלא אאוקמתי' דרבה ור' אלעזר ולרבה אקשי לי' מרישא דברייתא ולומר דמאי הן דקתני רבנן דהא לדידי' כותי וכותית עבודת כוכבים ומשמשי' אין דינן שוה וא"כ לרבה מאי הן דהא ליכא תרי דשוו אהדדי ובשלמא לר' אלעזר קאי אעבודת כוכבים ומשמשי' דדינן שוה ולר' אלעזר נמי קשיא סיפא דקתני ר' עקיבא הן דהא לא קאי אכותי וכותית דהא מודה הוא לרבנן ולא אמשמשי' נמי דבהא נמי לא פליגי והוה לי' למיתני היא ולא היסטה, ופריק רב אשי דהאי הן אאינשי דעלמא קאי ולא קאי אעבודת כוכבים ומשמשי' כדפרשי' לעיל הן עבודת כוכבים ומשמשי' שהסיטו אחרים אותם ולרבה מפרשי' הן אחרים שהסיטו אותם וכו' ולר' אלעזר הן בני אדם שנוגעין בה ולא היסטן בין שנשאו אותה ובין שנישאו ממנה דהכי ודאי אית לן לפרושי הא דקאמר משמשי' הן ולא היסטן אפי' לרבה הן בני אדם שנוגעין בהן אבל לא היסטן בין שהסיטו אותן ובין שהוסטו מהם:

[ע"ב] תנא זב וכל דדמי ליה. פי' ועבודת כוכבים גופה אתיא לן מהיקשא דנדה וטומאת נדה כזב לכל דברי' למשא ולהיסט ולמדרס מדכתיב והדוה בנדתה והזב את זובו וגו' והילכך עבודת כוכבים בכלל זב היא:

דתניא וישימו להם בעל ברית וגו'. בירושלמי משמע שעשו עבודת כוכבים כצורת ראש המילה והיינו בעל ברית ולומר עבודת כוכבים שהיא כצורת מקום שנעשה הברית אבל רש"י ז"ל לא פי' כן