ר"ן ראש השנה יג

דמיום השמיני והלאה ירצה כלו' דמקמי הכי לא דאיכא למיחש דלמא נפל הוא וכיון דסוגיין דהכא מוכחא דאפי' קים ליה בגוויה שכלו לו חדשיו לאכילה הוא דחזי אבל להרצאה לא היכי ילפי' מההוא קרא דבתוך שמנה איכא לספוקי דילמא נפל הוא והא קרא דמיום השמיני והלאה גזירת הכתוב הוא ולא משום ס' נפל דהא אפי' היכא דקים ליה דכלו לו חדשיו מסקי' הכא דלא חזי להרצאה וכבר כתבתי בפ' ר' דמילה בס"ד:

דף ז ע"ב באחד בניסן ראש השנה לחדשי' פי' נפקא מינה למיקם אפירושא דקראי כגון פסח דכתיב ביה בראשון ור"ה ויוה"כ דכתיב בהו בחדש השביעי וכן לשאר ספורין הכתובים שכתוב בהם בחדש השני בחדש השלישי ודכוותייהו:

בעינא רוב אביב וליכא מידי רוב אביב כתי' אלא אמר רב חסדא ומסקי' בעינן רוב אסיף וליכ' ומקשי' מידי רוב אסיף כתיב נ"ל דהכי פירוש בעינן רוב אביב וליכא דסתם אביב רוביה משמע ולא מיעוטא ומקשינן מידי רוב אביב כתיב כלומר דאדרבא הכא מיעוטא משמע מדכתיב שמור ומשו"ה נדינן מהאי קרא וקיימי' אקרא דבאספכם דכיון דלית ביה שמור מסתמא רוב אסיף משמע ואפי"ה מקשי' מידי רוב אסיף כתיב דבאספכם תחילת אסיפה נמי משמע:

ותנא דידן ותנא דברייתא בניסן נמי משכח שכיחי קטרי והלכך משמע דלתנא דידן ולת"ק דבריית' לא שנא אמ' שנה ולא שנא אמר שנה זו לעולם מונה שנים עשר חדש וקיימ"ל כוותייהו כך ראיתי בחדושי הרשב"א ז"ל. ותמהני למה דכיון דתנא דידן ותנא דברייתא לית להו דלהוי ניסן ר"ה לשכירות בתים משום דשכיחי קטרי הדרינן ללשון בלי אדם דר"ה שלהן תשרי:

והרי רגלים דלא חיילי מאורתא. נראה לי דמקשה הכי ס"ל דכיון שתלתה תורה בל תאחר ברגלים אלמא לא מחייב לאתויי מקמי הכי אלא ברגל קמא חייל חיובא דידיה ובתר הכי חייל ברגל שני ובתר הכי חייל ברגל שלישי וכל היכא דלא אשלמיה לחיוביה בג' רגלים הללו קא עבר בב"ת ומשו"ה מקשי' והרי רגלי' דהך חיוב' דמתחיל בהו לא חייל מאורתא עד שיקריב תמיד של שחר שהוא זמן הראוי לנדרים ונדבות ולמאן דס"ל דנדרים ונדבות אין קרבין ביו"ט אינו יכול להקריבן עד חש"מ ומשו"ה משנינן דאי חיובא מתחיל האידנא ה"נ דלא חיילי מאורתא והא ליתא דלאתוי מעיקרא מחייב וקאי כדי שישלים נדרו אלא דגזירת הכתוב הוא דכיון שעברו עליו ג' רגלים כסדרן עובר בבל תאחר וכיון שחג המצות תחלה מאורתא חייל ר"ה דידיה. והקש' הרשב"א ז"ל אפי' נימא דלקרבנות לא חייל מאורתא מאי הוי אכתי חייל מאורתא לענין דמי' וערכין. ולדידי לא קשי' דלדמין וערכין נמי לא חייל מאורתא עד חש"מ דליפרע בי"ט אי אפשר דכמקח וממכר הוי ואסור מדברי קבלה דכתיב ממצוא חפציך:

והרי יובלות אע"ג דמקשה גופא ידע דמתני' כר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אתיא דהא קתני דבאחד בתשרי ראש השנה ליובלות אפ"ה הוי ס"ל למקשה דעיקר יובל בתר תקיעת שופר הוא ותלי במעש' ואיהו משני ליה דכיון דר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא הוא מר"ה הוא דחייל עיקר יובל ולא תלי במעש':

דף ח ע"א לבשו כרים הצאן פירש"י ז"ל מתלבשות כבשים שמתעברות ובבראשית רבה אמרינן לבשו דוכריא ולשון נקיה היא לומר שמתלבשות מהזכרים העולין עליהן:

ויולדות באב דזמן עיבור בהמה דקה ה' חדשים. וכי תימא תינח בהמה דקה בהמה גסה מאי איכא למימר דהא ימי עיבורה של בהמה גסה ט' חדשים כדאיתא התם. י"ל דקרא אקשינהו כדכתי' כל מעשר בקר וצאן. ואכתי לא ניחא לי דמאי חזית דמקשת בקר לצאן ניקש צאן לבקר. ואפשר משום דרובה ננהו:

איזהו חג שהחדש מתכסה בה הוי אומר זה ר"ה פי' רש"י ז"ל שהחדש מתכסה בה שהלבנה אינה נראית לרחוקים כגון שחרית לבני מעריב וערבית לבני מזרח לפי שקטנה היא סמוך לחידושה. ואחרים פירשו שהחדש מתכסה בה שאין שעיר חטאת הקרב בראש חדש קרב בחדש זה כדכתיב מלבד עולת החדש ומנחתה ולא כתיב מלבד חטאת ועולה. וליתא דשעיר של ראש חדש אף בר"ה היה קרב וכדאית' בתוספתא דריש פ"ק דשבועו' שלשים ושנים שעירים לצבור כל ימות השנה וקא חשיב י"ב בי"ב ראשי חדשים ואם איתא י"א הויין וכי תימא דמשלמינן להו בשעיר הקרב מחמת ר"ה ליתא דההו' מצד אחר מנינן ליה התם:

ע"ב יובלות בא' בתשרי הוא בעשרה בתשרי הו':

קשיא לי מאי קושיא אפילו תמצא לומר