ר"ן מגילה כה

בעולם ואעפ"י שעל תנאי הם ולאחר חרבן נקל בהן אפ"ה אין נוהגין בהן עכשיו האי קלות ראש דחשבונות:

זילחא דמיטרא:

זרם מים:

צילותא. דעת צלולה. איצטריך ליה לאינש וכו'. כיון שאין נכנסים בהן אלא לצורך אם הוצרך נקרא אחד מבית הכנסת מה יעשה:

מיתא אתו. באי באו. [דף כ"ט ע"א] פיסקא ואין עושין קפנדריא וכו'. גמרא אדמקיפנא הדרי ואיעול בהא. בעוד שאקיף שורות הללו אכנס דרך הבית הזה ואקצר דרכי ממבוי למבוי ובהכנ"ס בהם ולא ידעתי על מה השמיט הרב ז"ל מלכתוב להא דא"ר אבהו עלה אם היה שביל מעיקרו מותר:

והא דא"ר חלבו א"ר הונא הנכנס לבית הכנסת להתפלל מצוה לעשות קפנדריא שנאמר ובבוא עם הארץ להתפלל לפני יי. הזכירה במס' ברכות פרק הרואה. מתניתין קורין בפרשת שקלים. באדר כדי שיקריבו בא' בניסן מתרומ' חדשה:

ומפסיקין לשבת אחרת. לעולם אם חל ר"ח אדר בתוך השבת בשבת של אחר ר"ח מפסיקין כדי שתהא פרשת זכור בשבת הסמוכה לפורים משום דבעי למקרי תמחה את זכר עמלק סמוך למפלתו של המן שהיה מעמלק:

ושבת שניה של אדר. שחל להיות בשבת א"נ בתוך השבת. שבת שניה. שבת סמוכה לפורים. בג' פרה אדומה. כדי שיטהרו טמיאי מתים עצמן לפני הפסח:

בד' החדש הזה. משום ר"ח ניסן ובגמר' מפרש איזוהי ג' וד' ובתלמוד ירושלמי מפרש בדין הוא שתקדים פרשת החדש לפרשת פרה אדומה שהרי בא' בניסן הוקם המשכן ובשני לו שרף אלעזר את הפרה אלא מתוך טהרתן של ישראל הקדימה הילכך כל כמה דמצינן לסמוך פרשת פרה אדומה לפרשת החדש סמכינן:

בה' חוזרין לכסדרן. לאותו סדר שהיו רגילין קודם לכן פירש ר' ירמיה לקמן לסדר הפטרת אבל פרשת היום אין מפסיקין:

לכל מפסיקין. פרישנא בגמר' שמפסיקין הפטרת היום ומפטירין בענין המאורע:

לראשי חדשי' וכו'. אבל בפ' היום לא לכל מפסיקים אלא פעמים מפסיקין ופעמים אינן מפסיקין פעמים מפסיקין בכל המועדות ופעמים אינן מפסיקים כגון בד' פרשיות וכגון בראשי חדשים בחנוכה ופורים לבני ט"ו שאם חלו בשבת אין מפסיקים פרשת היום. אבל הפטרת היום לעולם מפסיקים ומפטירין בענין המאורע:

בתעניות ובמעמדות. פרשו בגמ' דתעניות ומעמדות שהן בחול ואין בחול הפטרה כדי שנאמר שנפסיק הפטרה ונפטיר בענין המאורע הפסקתן היא הפסקת הפרש' שמניחים פרשת היום וקורין בפרשת התעניות או המעמדות והא כדאיתא והא כדאיתא לכל מפסיקים דרישא קאי בהפסקת ההפטרה כדפרשינן לעיל. ותעניות ו ומעמדות שהן בחול ואין בחול הפטר' הפסקתן היא הפסקת הפרש' [דף ל' ע"א] גמרא [באלפסי] ואפי' ט"ו וכו' מקדימין וקורין בפרשת זכור בשבת שעברה ומשכחת לה כשחל ר"ח ניסן להיות באמצע שבת שבשבת שלפני ר"ח ניסן קורין לפרשת החדש ובשבת שלפני אותו שבת שהיא לפני ר"ח ניסן קורין בפרשת פרה ואותה שבת היא סמוכה לפורים מאחריה אבל אם חל ר"ח ניסן להיות בשבת הויא לה שבת של פרשה ג' שבת הסמוכה לר"ח ניסן לפי שבאותה שבת עצמה קורין פרשת החדש ובשבת הסמוכה לה מלפניה שהוא ביום כ"ג לחדש קורים בפרשת פרה ואותה שבת אינה סמוכה לפורים מאחריה שהשבת הסמוכה לפורים היא י"ו לחדש ומפסיקין בה כדי שנקרא פרשת פרה לשבת הבאה שהיא ביום כ"ג לחדש ופרשת החדש לשבת האחרת שהיא ביום ר"ח ניסן. [דף ל' ע"ב] באלפס פיסקא בה' חוזרין לכסדרן. לסדר הפטרות אבל פרשת היום אין מפסיקים נקוט האי סימנא בידך וכו'. מתניתין בפסח בפרשת הסועדות וכו'. בגמר' אמרינן דהאידנא לא כמתניתין נהגו עלמא וכולהו פרשיות דמועדות והפטרותיהן מפרש בגמרא. [דף ל"א ע"א] גמרא והאידנא נהגו עלמא