ר"ן מגילה יד

א"ד אבהו כדי שלא תהא תקומה למפלתן. ירושלמי צריך שיהא איש בראש דפא וה' בסופא שניין ונחית בהדין קינטראי. ירושלמי רב אמר צריך לומר ארור המן ארורים בניו. ברוך מרדכי. ברוכה אסתר. א"ר פנחס צריך לומר חרבונה זכור לטוב. ר' יוחנן כד הוה מטי לההוא פסוקא אשר הגלה נבוכדנצר הוה אמר נבוכדנצר שחיק עצמות שכל נבוכדנצר דירמיה חי. ברם הכא מית הוה. סליק פירקא ברחמי שמיא. פרק הקורא את המגילה [דף י"ז ע"א] קראה תרגום בכל לשון לא יצא. כלומר אם כתובה תרגום או בלשון אחר וקראה ואינו מבין אותו לא יצא. וקשיא לן דבכל לשון היינו תרגום ובכל לשון דלתני סגיא ואמאי צריך תרגום ואפילו תימא תרגום אצטריכא ליה אע"ג דדמי ללשון קדש קמ"ל דלא יצא אכתי לימא תרגום וכ"ש שאר לשון דלא יצא. ואפשר לומר דזו ואין צריך לומר זו קתני:

אבל קורין אותה ללעוזות בלעז. אנשים שאינם מבינים לשון הקדש קורין אותה בלעז שלהם ובלבד שתהא כתובה באותה לשון כדאמרינן לקמן. גמרא מה עשייה למפרע לא. שא"א שיהי' ט"ו קודם לי"ד [דף י"ח ע"א] אבל קורין אותה ללעוזות בלעז. כגון גפטית לגפטים עברית לעברים כדתניא בבריתא. ומתניתין דקתני בכל לשון לא יצא כגון גפטית לעברים. עברית לגפטים:

והיא שכתובה בלעז. כלומר והיא שכתובה באותו לשון שהוא קורא אותה כגון שכתובה גפטית או עברית. אבל אם כתובה גפטית והוא קורא אותה בלשון עברית ואפילו לעברים הוה ליה על פה ולא יצא:

והלועז ששמע אשורית כגון גפטים או עברים ששמעו אשורית יצאו. מידי דהוה אנשים וכו'. אשורית זה כתב שלנו כדאמרינן בתוספת' סנהדרין למה נקרא שמה אשורית שעלה עמהם מאשור. ר' אומר בכתב זה נתנה תורה לישראל ולמה נקרא שמה אשורית שמאושר בכתבו. כתב הר"ז הא דתנא יונית ליונים יצא אעפ"י שכתבה הרי"ף ז"ל לאו הילכתא היא דמשמע מינה יונית ליונים אין לכולי עלמא לא ואנן קי"ל כרב ושמואל דאמרי תרויהו לעז יוני לכל כשר. ואינהו דאמור כרשב"ג [למימרא דהילכתא כרשב"ג] בין בס"ת בין בשאר ספרים ואפי' במגלה ואע"ג דכתיב ככתבם וכלשונם ובפ"ק אפסיקא הילכתא כותיה בהדיא דאמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן הלכה כרשב"ג אלו הן דברי הר"ז. אמר רבי ש"צ כי אפסיקא הילכתא כותיה לאו במגלה אפסיקא דא"כ קשיא דר' יוחנן אדר' יוחנן דאיהו אמר הלכה כסתם משנה ומתני' דלא כרשב"ג דקתני בכל לשון לא יצא דאלמא אפילו לעז יוני אינו כשר אלא שהלועז קורין אותה בכל לעז וקתני נמי והלועז ששמע אשורית יצא. ואי רשב"ג הא איכא נמי יונית והיינו דאמרינן הכא בגמרא מתניתין כבריתא וכיון שכן על כרחין לר' יוחנן הלכה כסתם מתניתין דמחלוקת ואח"כ סתם הלכה כסתם. והיאך פסיק איהו כרשב"ג אלא ש"מ דס"ל לר' יוחנן דלא פליג רשב"ג אלא בשאר ספרים אבל במגיל' מודי משום דכתיב ככתבם וכלשונם. ורב ושמואל מסברא דנפשיהו הוא דאמרי דאפילו במגלה מכשיר רשב"ג. ועוד דאשכחן לסוגיא דגמרא דמן בתר רב ושמואל דלא ס"ל הכי דאמרינן בפ"ק לא קשיא כאן בספרים כאן במגלה מ"ט משום דכתיב בה ככתבם וכלשונם ומשום הכי ממעטינן מינה שאינה מטמאה את הידים עד שתהא כתובה אשורית. דלא הויא כשאר ספרים ואע"ג דנפקי בה ללעוזות ורבנן בתראי [רב פפא] ורב נחמן הכי ס"ל (אלמא) דשאני מגלה משאר ספרים. וא"ת דלמא ההוא לרבנן דכיון דמכשרי כל לשון לשאר ספרים אי ס"ד דינה של מגלה כדינן של ספרים ככתבם וכלשונם למעוטי מאי אבל רשב"ג שמא למעוטי שאר לשונות אתא. אבל לשון יוני