ר"ן בבא מציעא מב

לקח קתני דמשמע בדמים ומשני לקח בהלואתו ולהאי פירוש' בין לאוקימתי' דרבא בין לאוקימתי' דר' אושעיא רישא דמתניתן לא אשמועינן אלא דאע"פי שנתייקרו חטים שהוא פוסק עכשיו בדמיהם כשיש לו מותר דאי לאו לאשמועינן הכי לא ה"ל למתני אלא סיפא ולמתני בה יש לו מותר אין לו אסור הלכך נקטינן להאי פירושא דכל היכא שמתחילה באסרן בא לידו פוסק עמו מפירות לפירות ואע"פי שאין לו משום דכה"ג דרך מקח וממכר הוא אבל אי לאו באיסרן בא לידו אלא שזקפן עליו במלוה לאח"כ יש לו שרי אין לו אסור משום דכל כה"ג כהלואה דמי וכן דעת רב האי גאון ז"ל בספר המקח

עבד רבינא עובדא ואפיק פירי כו' כתב הרי"ף ז"ל בהלכות דכיון דרבינא אפיק פירי בזבינא ס"ל דרבית קציצה נינהו כ"ש במשכנתא וק"ל כותי' ובודאי דהכי משמע דהא סוגיא רהיטא דלהלואה חמירי מזביני הלכך כיון דבזביני הוי רבית קציצ' כ"ש במשכנתא וא"ת דהא אמרינן בריש פרקין א"ל רבינא לרב אשי והא משכנתא בלא נכייתא וכו' ובדיננו אין מחזירין דאלמא ס"ל ורבינא גופיה דמשכנתא בלא נכייתא אבק ריבית מדקאמר דבדיננו אין מחזירין לאו קושיא היא דההיא באתרא דלא מסלקי הלכך לא מצי לסלוקי עד מישלם זימניה ה"ל כמכירה ואבק רבית בעלמא היא אבל באתרא דמסלקי ס"ל לרבינא דרבית קצוצה היא וקיי"ל כותי' וא"ת היכי אמרינן בסמוך אמר מר ברי' דרב יוסף משמי' דרבא האי משכנתא באתרא דמסלקי וכו' אבל טפי לא מפקינן מני' דאלמא דלאו רבית קצוצה היא תירץ הרי"ף בהלכות דההיא בנכייתא היא דבאתרא דמסלקי בלא נכייתא הוי רבית קצוצה ובנכייתא אבק רבית ומ"ה אמרינן אכל טפי לא מפקינן מני' ואין זה מחוור שא"כ היה לו לפרש אלא דלעולם בלא נכייתא ול"ק דרבא לטעמי' דאמר לעיל דכאבק רבית הוי ואינה יוצאה בדיינים ולא קי"ל הכי מדעבד רבינא עובדא דלא כוותיה וא"ת דהא משמע דרב אשי נמי כוותי' ס"ל דלא הוי אלא אבק רבית דהא אמר השתא דאמרת אכל טפי לא מפקינן מיניה אכל שיעור זוזי לא מסלקינן לי' וא"כ האיך נפסוק הלכה דלא כרב אשי י"ל דרב אשי. לא כוותי', ס"ל אלא לטעמיה, קאמר לדידך דקאמרת אכל טפי לא מפקינן מיניה אכל שיעור וכו' דסלוקי בלא זוזי אפוקי מיניה הוא ואע"ג דרב אשי לא ס"ל הכי במשכנתא באתרא דמסלקי דבלא נכיית רבית קצוצה היא ואכל טפי מפקינן מיניה ומסלקינן מיניה כשיעור זוזי נפקא מינה לדידן בנכייתא באתרא דמסלקי דכיון דלא מפקינן מיניה סלוקי מיניה לא מסלקינן לי'

סז ע"ב האי משכנתא באתרא דמסלקי לא ניכול אלא בנכייתא וצורבא מרבנן אפי' בנכייתא לא ליכול כך היא גרסת רש"י ז"ל וכתב באתרא דלא מסלקי אפי' בלא נכייתא שרי דזביני נינהו ואחרים גרסי' האי משכנתא באתרא דלא מסלקי לא ניכול אלא בנכייתא ובודאי דהכי מסתברא דאם איתא דבאתרא דלא מסלקי אפי' בלא נכיית' שרי כי שקלינן וטרינן אלא במאי ניכול בקצות' ואמרינן הניח' למ"ד קיצות' שרי' אלא למ"ד קצות' אסור' מאי א"ל לימא דהתנה בהדי' דלא לסלק לי' והוי כאתר' דלא מסלקי וכ"ת דבעינן לאשכוחי שריות' אפי' באתר' דמסלקי לית' דודאי מאן דשרי בקצות' לא שרי אלא באתר' דלא מסלקי ומ"ה שרי כיון דאכיל חמש קמיית' ובתר הכי שיים חמש בתרייתא ה"ל כמאן דמנכה לי' פלגא כמנהג שאר אריסין שיורדין למחצה ודאי דהך שריות' לית' אלא באתר' דלא מסלקי דאלו באתרא דמסלקי מאי מהני לי' מאי דשיים לי' מחמש שנין ואילך אלו אייתי לי' זוזי בגו ה' שנים לאו סלוקי מסלק לי' מינה אשתכח דכי אכל בגו חמש שנים בלא נכיית' אכל אלא ודאי מאן דשרי לא שרי אלא באתר' דלא מסלקי אלמא דוק' כה"ג וא"נ במשכנת' דסורא למסקנ' הא בנכיית אפי' באתר' דלא מסלקי אסור: נמצ' פסק ההלכה דבאתר' דמסלקי בלא נכיית' רבית קצוצה כדעבד רבינ' עובד' וחשיב ואפיק פירות ובנכיית' אבק רבית אע"ג דאמרינן לקמן רבינ' אכל בנכיית' דרב כהנא ורב פפא ורב אשי דרבים נינהו פליגי עליה ולא אכלי בנכיית' קיי"ל כותייהו וכ"ת בלא פליגי עליה אלא אחמורי בעלמ'. הוא דמחמרי אנפשייהו לית' דהא אמרינן ומאן דאסר התם לאו הלואה הכא הלואה אלמא מיסר הוא דאסרי ובאתרא דלא מסלקי בין בין בנכיית' בין בלא נכיית' אבק רבית מדאמרינן ואלא במאי ניכול ולא אשכחן שריות' אלא במשכנת' דסור' אלמ' דאפילו בקצות' נמי לא שרי וכ"ת דלצורב' דרבנן בלחוד הוא דאמרינן הכי הא לשאר אנשי באתר' דלא מסלקי א"נ בקיצות' שרי ליתא דהא אמרינן אלא למ"ד קיצות' אסירא ואמרינן נמי חד אמר קיצות' אסירא אלמא מאן דאסר לכולי עלמא אסירא הילכך כיון דאסיקנא ומאן דאסר בבתרייתא היכי שרי במשכנתא דסורא שמעינן מינה מינה דליכא משכנתא דשריא אלא משכנתא דסורא וי"א דמשכנתא דסורא אתרא דלא מסלקי הוא דכי היכי דמלוה לא יכיל למכפייה ללוה למפרע לי' מידי אלא נקיט ארעא עד דמישלם שניא ה"נ לוה לא יכיל למכפייה למלוה למפרע לי' חובי' ולאפוקי ארעא מיני' עד מישלם שניא ומ"ה שרי דלאו הלואה היא אלא מוכר הוא שדיהו לפירות אבל אלו יכול לוה לסלוקי למלוה בגו זמניה בנכייתא אע"ג דמלוה לא יכול למכפייה ללוה אסור במשכנתא בנכייתא באתרי דלא מסלקי

ואחרים אומרים דמשכנתא דסורא אפי' אי מצי מסלק לי' לוה למלוה בזוזי שריא דכיון דמלוה לא יכיל למכפייה ללוה למפרע לי' חובי' זביני נינהו ולא הלואה ולא דמי לאתרא דלא מסלקי דהתם הלואה היא שהרי לסוף זמנו מלוה נפרע מן הלוה וכ"ד הרמב"ם ז"ל ולפ"ז נ"ל דא"ש הא דאמרינן ר"פ ורב הונא בריה דרב יהושע דאמרי תרוייהו האי משכנת' באתרא דמסלקי אין ב"ח גובה הימנה דאלמ' משכחת לה למשכנת' דשרי' באתרא דמסלקי והיינו במשכנתא דסורא וכדכתבי' דאם איתא דליתא משכנתא באתרא דמסלקי דשריא היכי שקלינן וטרינן במאי דאסור אטו ברשיעי עסקינן אלא ודאי כדכתיבנא:

ולא נתחוורו דברי הרי"ף ז"ל שכתב בהלכות דלאו למימר' דשרי אלא דאי מתרמי מלתא דיינין הכי ומסתברא דבאתרא דלא מסלקי או באתרא דמסלקי ובנכייתא אי עבר ומשכן ובתר הכי אתא לוה לבי דינא ואמר לא בעינא דליתוב תו לארעאי וכי הוו לי זוזי ופרענא לי' מסלקינן לי' מפירי שכיון שזה מוחה עליו שלא יאכל רבית אעפ"י שאינו אלא אבק רבית אין נותנים לו רשות לאכלו אלא מוציאין מן הלוה למלוה חובו כדין כל ב"ח ולא עוד אפי' אכלן ואח"כ משלם לו דכיון שלא ברצון אכלם גזלה היא בידו ומוציאן ממנו וא"ת היכי שקלינן וטרינן באיזיל איטרח אייתי זוזי אי אכיל אי לא אכיל ואסיקנ' הלכתא דלא אכיל תיפוק לי' דאפי' לא אמר איזיל איטרח אלא שמיחה בו שלא יאכל פירותיו ברבית לא אכיל ואי אכיל מוציאין ממנו לפי מאי שכתבנו למעלה אף בזו י"ל דמשכחת לה במשכנתא דסור' באתר' דמסלקי על הדרך שכתבנו למעלה ומיהו האידנא נהוג עלמא למעבד משכנתא בנכייתא וסמכי בהא מילת' עלי' דרבינ' דבאתר' הוא ואכיל בנכיית' ואע"ג דרב כהנ' ר"פ ורב אשי לא אכלי חומר' בעלמ' הוא דמחמרי אנפשייהו אבל מדינ' שריא ומאי דקשי' לן מדאמרינן מאן דאסר הכא הלואה וכו' ליתא הכי בכולהו נוסח' אלא ומאן דלא אכיל גרסינן וראי' לדבר עוד מדאמרינן פ' האומנין גבי יבש האילן או ניקצוץ זוכין דשלימו שני משכנתא מקמי יובל א"כ מטי זוזי לידי ופריק לי' ד' וה' שנים מקמי' יובל וההיא לאו במשכנת' דסור' היא דההיא לא מפרק' דהא נפקא משלם שניא בלא כסף ואמרי עוד בשם הנשיא רב טודרוס ז"ל דכל הני משכנת' דידן משכנתא דסור' אינון שהרי אנו מנכים מן החוב דבר קצוב בכל שנה ואפשר שיכלה החוב ברוב השנים ונפק' ארעא בלא כסף כמשכנת' דסור' ומשכנת' בנכיית' דקאמרינן בשמעתין לא שינכה לו בכל שנה ושנה אלא דלבתר דמי משכנת' מנכה לי' דינר או סלע והא ודאי לא דמיא לסור' שא"א שיכלה כל החוב במשכונ' זו ולא מחוור דודאי מה שאנו מנכים מן החוב בכל שנה ושנה לאו היינו משכנת' דסור' דהתם אפי' לדברי מי שאומר שהלוה יכול לסלק את המלוה וכמ"ש למעלה מ"מ מלוה לעולם אינו יכול לכוף את הלוה לפרוע לו חובו אבל משכנות הללו שאנו נוהגים בהם כשמגיע זמנו תובע מלוה ללוה חובו וראיה עוד דנכייתא זו שאנו נוהגים בה היא אותה האמורה בגמר' דהא אמרינן בגמר' דנכיית' דומיא דשדה אחוזה היא שהיא סלע ופונדין לשנה ולפי' אין לסמוך על סבר' זו אלא מיהו נהוג עלמ' וסמיך למיכל בנכיית' על פי מה שכתבנו למעלה הלכך נקטינן לפום מנהג' דילן דבנכיית' בכל דוכת' שרי ובלא נכיית' באתר' דמסלקי רבית קצוצה ואפי' בשדות וכרמים דהא בעובד' דההיא איתת' דאמר לי' לההוא גבר' זבין לי ארעא מסקינן דרבית קצוצה היא ובאתר' דלא מסלקי הוי אבק רבית וכתוב בספר הישר דלא מהני נכיית' אלא במשכון מקרקעי דומיא דשדה אחוזה אבל במטלטלי לא כיון דסגי פחתייהו וקא כלי' קרנא וכתב הראב"ד ז"ל דבכל אבק רבית אע"ג דאין מוציאין ממלוה ללוה אי תפס לוה לא מפקינן מיניה ולא נהירא דהא אמרינן דלא מחשבינן משטרא לשטרא ואם איתא דאם תפס לא מפקינן מניה כ"ש דהל"ל דמחשבינן משטרא לשטרא דהא תפס וברשות תפס ואי משום דשטרא ביד מלוה הא ק"ל דכל העומד לגבות לאו כגבוי דמי אלא ודאי אפי' תפס מפקינן מיני' וכיון שכן הדבר ברור שאין חייב להחזיר אפי' בבא לצאת ידי שמים כיון דמפקינן מאידך אי תפס

שביעית משמטת וא"ת ה"ד אילימא שהגיע שביעית בתוך הזמן שקבע לו אפי' באתרא דמסלקי אמאי שביעית משמטתה דהא אתרא דמסלקי דקאמרינן היינו שהלוה יכול לסלוקי כל שעה שירצה אבל מלוה אינו יכול לכופו שיפרענו בתוך הזמן דלהכי כתבי זמנא בשטרא וא"כ ה"ל מלוה את חבירו לי' שנים דק"ל בפ"ק דמכות דאינו משמט דלא קרינא בי' לא יגוש ואי בשהגיע שביעית לאחר משלם זמניה אפי' באתרא דלא מסלקי תהא שביעית משמטתה דכיון שעבר זמנו ה"ל כאתרא דמסלקי תירץ הרשב"א ז"ל דודאי בתר תישלם זמנה עסקינן וא"ה כיון שהיתה מכורה אצלו כל זמן זה שלא הי' יכול לסלקו עדיין ברשותו עומדת וכדידיה דמיא עד שיפדנה

שם פשיטא באתרא דמסלקי ואמר, לא מסתלקנא הא קאמר דלא מסתלקנא אלא באתרא דלא מסלקי ואמר מסתלקנא מאי פירש"י ז"ל שא"ל כן בשעת הלואה ואפ"ה באתרא דלא מסלקי ואמר מסתלקנא צריך למקניה מינה ולא נהירא דכיון שאמר כן בשעת הלואה ודאי מהני ואין צריך קנין אלא הכא אחר הלואה עסקינן דאשכחי' בתר הכי ואמר לא מסתלקנא ואודי לי אידך בכה"ג פשיטא לן דמהני אבל באתרא דלא מסלקי ואמר מסתלקנא שהדין נותן שלא יסלק והקרקע ברשותו ס"ל לרב ששת בר אידי דלא מסתלק בדיבור בעלמא אלא צריך למקני' מיני' ור"פ סבר דלא צריך למקניה מניה דכיון שהיה יכול למחול כן החוב שביד חבירו בלא קנין כי מחיל נמי האי זכותא מהני דמ"ל כולו מ"ל מקצתו ואיפסקא הלכתא דצריך למקניה מיניה

סט ע"א א"ל מאן פליג לך פירש"י ז"ל מי שם לך שמא לא נשומה יפה כלומר ובטלה מחלוקת וי"א דכיון דבטלה