ר"ן עבודה זרה לג

דמקלא קלייה כיון דאסיק עלי' שמא דע"ז ואסריה בין לדידיה בין לאחרים שאיסורה של ע"ז אף בב"נ הוא נוהג ומשו"ה קאמר רב אשי דהאי עכו"ם דנסכי' לחמרי' דישראל בפירוש לע"ז שרי למשקל דמי חמרא מני' דמקלא קלי' וקא מייתי מנא אמינא לה מדרבנן דאמרי דאדם אוסר דבר שאינו שלו הילכך עכו"ם דנסכי' לחמרי' דישראל לא משום בנותיהם בלבד נאסר כדי שיהיה העכו"ם פטור מן התשלומין שאף משום ע"ז ממש הוא נאסר וכיון דמקלא קלי' חייב בתשלומין אבל לר' יהודה בן בתירה ור' יהודה בן בבא שאומרי' שאין העכו"ם אוסר יינו של ישראל לאונסיה מאיסורא של ע"ז. עכו"ם דנסכי' במגעו לחמרי' דישראל אעפ"י שנסכו בפי' לע"ז לא נאסר מאיסורא של ע"ז כדי שיתחייב העכו"ם בתשלומין. ונהי דמ"מ משום בנותיהן הוא נאסר בהנאה מצי אמר עכו"ם אנא לא עבידנא ולא מידי שהרי אין היין נאסר אלא מפני גדר שגדרתם לעצמכם: שם. כל דבהדי ברזא אסיר ואידך שרי פירש"י ז"ל כל דבהדי ברזא אסור בשתי' ואידך שרי לגמרי וכן נמי לישנא בתרא כל דאתי בברזא אסיר בשתיה ואידך שרי לגמרי וכן דעת הר"מ במז"ל בפי"ו מהל' מאכלות אסורות, ואינו מחוור שהרי הסכימו הגאונים ז"ל לפסוק הלכה בנצוק שהוא חיבור ואפילו מוריק אורוקי מן החבית לכלי ונגע עכו"ם בכלי מה שבחבית אסור כ"ש מה שבחבית עצמה שהוא חיבור זה לזה ואסור, ועוד הביא הראב"ד ז"ל ראי' לדבר מדתני' בפ"ב מתוספתא דמס' טבול יום חבית שנקבה בין מפיה בין משולי' בין מצדי' טמאה ר' יהודה אומר מפיה ומשולי' טמאה, מפיה מפני שהמשקה משוך לתוך ידו [ומשולי'] מפני שהמשקה גרוד לתוך ידו אבל מן הצדדין יעלה בא' ומאה, אלמא דכמעורב חשבי' ליה ומשו"ה ה קתני הכא מן הצדדין טהורה לפי שנתבטל ועולה בא' ומאה, וכיון דכמעורב חשבינן לי' לגבי יין נסך א"א להתירו בשתיה, ולפיכך יש לפרש דעד דאתי בברזא אסור אפי' בהנאה ומכאן ואילך שרי בהנאה והאי דקאמר שרי סתמא משום דכלפי שאמר כל דאתי בברזא אסור דהיינו איסור הנאה אמר נמי ואידך שרי כלו' שאינו אסור מאיסור זה וכדתני' לעיל ר' יהודה בן בתיר' ור"י בן בבא מתירין מפני שני דברים כלו' מתירין אותו איסור חמור שאסר ת"ק דהיינו איסור הנאה, ומכאן ראיה לדברי הרב אלפסי ז"ל שהוא סובר דמגעו שלא בכונת נסוך אוסר אפילו בהנאה ודוחה