ר"ן עבודה זרה יז

משום דמתירא מפני הפסד ממונו. וא"כ לא הנחת בת לאברהם אבינו כשירה לכהונה דכיון דנתיחדה עם העכו"ם נפסלה. תירצו בתו' דביחוד דאשה גרידא ודאי שני לן בין לכתחילה לדיעבד אף ע"ג דבבהמה לא שני משום דבהמה שותקת ואשה צווחת ויוצאה לחוץ. אבל נחבשה הוא דמדמינן לבהמה לפי שהיא [אינה] ברשות עצמה. חובשה כבהמה. ובכה"ג מסקינן דלא שני לן בין לכתחי' לדיעבד אי לאו משום הפסד ממונו:

שם ודילמא היינו טעמא דר"א כדר"י א"ר דאמר ר' יהודה א"ר הניח עלי' עודא של שקין.בדין הוא דהו"מ למדחה מדקתני סיפא וכן הי' ר"א פוסל בכל הקרבנות דאי משום דר"י שאר קרבנות מי פסיל בהו עול. ונדחי לי' להאי בהאי ודילמא דבסמוך אלא דלא אצטריך להכי דמילתא דפשיטותא היא דליכא למיחש להכי דמשום הנאה פורתא לא מפסיד טובא:

דף כ"ה ע"ב. הגרש"י ז"ל אי' ביניהו אשה חשובה בין האנשים. ואינה חשובה בין הנשים ופי' דלר' ירמי' מותרת להתיחד בין האנשים כיון דאינה יפה. ולרב אידי אסורה דרב אידי לא בעי חשובה דכל אשה אפי' אינה חשובה איכא למיחש לעריות. וקשה לדבריו דהא אמרי' לעיל דחביבה עליהם בהמתן של ישראל מנשותיהם ומי גרעה כעורה לר' ירמי' מבהמה ואפשר דהכא בזקינה ובהמה עדיפא לי'. אבל רבי' יצחק בעל התוס' ז"ל גריס איכא ביניהו חשובה בין האנשים ושאינה חשובה בין הנשים. ותרתי מילי נינהו וה"פ ר' ירמי' אמר באשה חשובה עסקינן כלומר קרובה למלכות הלכך לשפ"ד ליכא למיחש אבל עריות חיישינן שמא תתרצה. ורב אידי נאיד מאוקימתי' דר' ירמי' דאי באשה חשובה כי היכא דליכא למיחש לשפ"ד ה"נ ליכא למיחש לעריות שהעכו"ם מתירא לתבוע אותה. אבל הכא לאו באשה חשובה עסקינן ואפ"ה ליכא למיחש לשפ"ד דאשה כלי זיינה עלי'. ואמרי' דתרתי אי' ביניהו אשה חשובה להתיחד בין האנשים דלר' ירמיה אסורה משום עריות ולר' אידי מותרת דאיהו ס"ל דבאשה חשובה כמו דליכא למיחש לשפ"ד. ליכא למיחש נמי לעריות. ואי' ביניהו נמי אשה שאינה חשובה להתיחד בין הנשים דלרב אידי שרי דמשום שפ"ד ליכא למיחש באשה ומשום עריות נמי כיון שאינה מתיחדת אלא בין הנשים. שאם תשמע שיבואו שם אנשים תלך לה. אבל לר' ירמי' דחייש לשפ"ד אפי' בין הנשים אסורה להתיחד שמא יהרגוה הנשים עצמן. או שמא יבואו שם אנשים. וא"ת תלך לה כדאמרי' לרב אידי ליתא שכמה שערים יש להנצל מעריות שאינן מספיקים להנצל משפ"ד:

דף כ"ו ע"ב. להכעיס מין הוא. והכי הלכתא דכיון דרב אחא ורבינא פליגי בהא מילתא וליכא לאכרועי מיני' מידי. אע"ג דכל ר"א ורבינא הלכה כדברי המיקל. בהא מילתא שייכי בי' קל וחומר וחזינן לר' יוחנן דאמר מין הוא וכדאמרינן קסבר או"נ להכעיס מין הוא קיי"ל כותי' וכן נראה דעת אלפסי ז"ל בהלכות וכן פסק הר"מ במז"ל בפ"ד מה' רוצח ושמירת נפש:

שם. לא נצרכה שאם היתה מעלה בבאר מגררה. וא"ת אכתי קשיא אי אחותי מחתי אע"ג דלא מצי נקיט כה"ג מבעיא. י"ל דה"ק מורידין בשידינו תקיפה ואפילו בשאין ידינו תקיפה מסבבין מיתה בידים בכל מה דאפשר כגון בחד מהני גוני. כך למדתי מדבריו של הרב הנז' בפרק הנז':

שם. מנין למילה בעכו"ם שהיא פסולה. לענין פסק הלכה קיי"ל כר' יוחנן דרב ור"י הלכה כר' יוחנן ועוד דקראי כפשטיהו כר' יוחנן אתו. דלרב צריכינן למדחי קרי בי' ותקח ותכרות הלכך אשה כשירה למול וישראל שמתו אחיו מחמת מילה כשר למול דהמול ימול קרי' בי'