ר"ן פד

דכי היכי דלא תשתכח תורת עירוב בעינן שיור שאם כן למה לא תמהו על עצמן עיר של יחיד שנעשית של רבים למה מערבין את כולה דהא אתי לאשתכוחי תורת עירוב אלא ודאי הכי תריצתא דמילתא שמתוך שעירוב מועיל לרשות היחיד ואינו מועיל לרשות הרבים עיר של יחיד ונעשית של רבים מערבין את כולה שכיון ששמו של: יחיד עלים יפלו היתר הטלטול בעירוב ולא יבואו לומר שמותר לטלטל ברשות הרבים. אבל של רבים שנעשתה של יחיד מתוך ששם רבים עליה והכל יודעים שאי אפשר לערב רשות הרבים אתי לאשתכוחי תורת רשות הרבים לגמרי שיהו סוברין שיהא מותר לטלטל בו כיון שהם רואין שמטלטלין בעיר כזו ואי אפשר להם לתלות ההיתר בעירוב לשאין העירוב מעלה ולא מוריד ברשות הרבים כלל ומשום הכי בעינן שיוה כדי שיהו צריכין לומר על כרחן שהעירוב הוא שמתיר ואין רשות הרבים מותרת מאליה שאילו כן אפילו חוץ לעירוב יהא מותר לפיכך אין ספק ששיור מבואות הנכרים מהני

אבל אני שואל עוד אפילו לדבריהם שהם סוברין דהיינו טעמא דבעינן שיור כי היכי דלא תשתכח תורת עירוב אפ"ה שיור מבואת הנכרים למה לא יועיל שהרי הרואין על כרחין צריכין הן לומר שדיורין חלוקין אוסרין זה על זה שאם לא כן למה אינו מותר לטלטל חוץ לשכונה כמו בתוך השכונה מה נפשך אי דירת כותים לאו שמה דירה אין דירתו אוסרת ואי שמה דירה הרי דינו כישראל ואי איתא דלא בעינן עירוב למה לא יטלטלו בחוץ כבפנים אלא על כרחין עירוב הוא דבעינן ובלא עירוב לא נשרי לטלטולי ולפי סברתם לא היה להם לתלות דבריהם בדירת כותי לאו שמה דירה שאין זה מעלה ולא מוריד וכמו שכתבתי אלא כך היה להם לומר שכל שכונה שדלתותיה ננעלות אינה צריכה עירוב ושכונת הכותים היינו טעמא דלא מטלטלין בה לפי שאין דלתותיה ננעלות ובענין זה יהיו עולים דבריהם לפי סברתם שהם סבורים לומר דכי היכי דלא תשתכח תורת עירוב הוא דבעינן שיור ולא היה להם לתלות דבריהם בדירת כותי לאו שמה דירה שאין טעם זה מעלה ולא מוריד כלל. אבל כבר כתבתי שאי אפשר לומר דליהוי טעמא דמילתא כי היכי דלא ליתי לאשתכוחי תורת עירוב שאם כן עיר של יחיד שנעשית של רבים למה מערבין את כולה

ומה שכתבת עוד שלדברי ר"י בעל התוספות שכתבו בשמו שאותן יחידים הדרים בכפרים המוקפים חומה ודלתותיהם ננעלות בלילה מותרין לטלטל בכל אותו הכרך דדירת כותי הוי כדירת בהמה ואינו אסור בשבת מאחר שאין שם שני ישראלים שאוסרים זה על זה וכתבת שלפי זה צריך להתיישב בדבר דהכא ליכא שיור ע"כ דבריך. ואני תמה היאך עלה בדעתך שר"י ואמר כך שהרי אין ספק (ב) שכל מקום שיש שם שני ישראלים שהם אוסרים זה על זה בלא עירוב אין עירובן מועיל לעשותן כישראל יחידי כדאיתא בהדיא בריש פרק הדר (דף סב) ואמור רבנן אין עירוב מועיל במקום נכרי ואין ביטול רשות מועלת במקום נכרי וכו' ולפיכך הדבר ברור דשיור מבואות הנכרים מהני

נא עוד כתבת מעשה היה בעיר הזאת באיש אחד שנתקוטט עם אשתו ביום השישי בבוקר ומתוך כך נשבע שלא יהא שבת הבאה תוך עיר פירפיניוא"ן ובערב יום הששי סמוך לתחלת שקיעת החמה נתחרט על שבועתו ובא לישאל עליה יש מי שבא להתיר נדרו ואומר אחר שלא יוכל לקיים שבועתו אלא א"כ יצא קודם השבת מתוך עיר פירפינייא"ן ועיבורה כדי שבשעה שיקדש היום בעיר לא יהא בעיר א"כ יש לומר דבכלל השבועה שיצא קודם השבת ואיכא למימר דקודם השבת חלה השבועה ואומדנא דמוכח הוא ויכול חכם להתירה ביום הששי קודם השבת כ"ש אם יהיה ערב כל כך שלא יהא שהות ביום לצאת מתוך עבורה של עיר קודם שיתקדש היום דא"כ הוא שפיר מצי חכם להתירה קודם שיקדש היום וחל הנדר וחלה השבועה קרינא ביה ואפי' לא חל עדיין מוטב שנתיר לו ואל יבא לידי איסור בל יחל כמו שאמרו המפרשים