ר"ן פג

כל דם היינו לפי שאינן יודעות מאיזה מקום הדם בא אם מן המקור אם מן הצדדין אבל היכא דאתא ודאי מן הצדדין טהורה וכן דעת הרמב"ם ז"ל בהלכותיו ואשה זו ככר נבדקה על ידי נשים בקיאות על הדרך שכתבת ובדיקה טובה הוא. ועוד שכבר שנינו שאם יש לה מכה תולה במכתה ואע"פ שהרמב"ם ז"ל כתב בהלכותיו שעכשיו אין תולין במכה שאין לך מכה גדולה ממכת בתולים ואפי' הכי חזרו ונמנו שיהא בועל בעילת מצוה ופורש

ועוד שאם אין אתה אומר כן אתה צריך לבדוק אם נשתנה דם מכתה מדם ראייתה כ כדקתני שאם היה דם מכתה משונה מדם ראייתה אינו תולה ועכשיו אין אנו בקיאין במראות הדם להכיר אם נשתנה אם לאו. זעם כל זה נראה לי שאינו ענין לנדון שלפנינו (ח) שלא אמרה הרב ז"ל אלא בדם שהוא דומה לדם נדות כגון דם בתולים אי נמי בדם מכה אבל בכגון זה שהדבר ידוע ומפורסם שאותן עצמים כמין חצץ אדום רגילין תמיד להולד בכליות ואינן יוצאין עם דם הנדות בכגון זה הדבר ברור שתולה בכאב הכליות שיש לה שאע"פ שאין אנו בקיאין במראות דמים אין הבדל זה מצד המראה אבל מצד עצמי הדברים שהם מובדלים ונחלקין וכ"ש שהרשב"א ז"ל כתב שאף עכשיו תולין בדם מכה שאם החמירו בבועל את הבתולה שעשויה מכתה להתרפאות בקרוב שלא לתלות במכתה יאמרו בזו שאתה מוציאה מבעלה. ואי משום שאתה מצריכנו להכיר במראות דמים ליתא דאנן לא אמרינן אלא שאם היה דם מכתה משונה כגון שידוע לנו אינה תולה אבל מסתמא בשאינו ידוע לנו תולה במכתה דאי לא ליתני הכי אם יש לה מכה רואין אם דם מכתה משונה מדם ראייתה אינה תולה ואם לאו תולה הילכך ודאי תולין בדם מכה ולפיכך דעתי מסכמת בנדון שלפנינו דהך אתתא שריא

נ כתבת עיר שיש שכונת ישראל הנקרא קא"ל ויש לו פתחים למזרח ולמערב שנכנסין מצד זה ויוצאין בצד זה ובפתחיהם יש להם דלתות ננעלות כשאר שכונות ישראל אשר בכל עיר ועיר בגירונה וברצלונה וכל השכונה כולם ישראלים וכל שאר העיר אשר חוץ לשכונה כולם נכרים ואין ישראלים דרים שם ובאו כל הישראלים הדרים בשכונה להשתתף כראוי ואמרת שנחלקתם בהיתר שכונה זו שיש שמצריכים שיור בשכונה עצמה ותולין טעמם דכיון דקי"ל דעיר של רבים צריכה שיור כדאיתא בפרק כיצד מעברין (דף נט) וטעמא דשיור כדי שיכירו כי העירוב הוא שהתיר הטלטול ולפיכך אסור השיור כדי להוכיח וכמו שכתב הרב אלפסי ז"ל הילכך בעינן שיור בשכונה עצמה דכיון דדירת כותי לא שמה דירה כדאיתא בפרק הדר (דף סב) אין המבואות שהכותים דרים בהן מועילים לשיור כלל דהא דירתם כמי שאינה. וכללו של דבר שהם נתלים בזה דסבירא להו דהיינו טעמא דבעינן שיור כדי שלא תשתכח תורת עירוב ולפיכך צריך שיהא אותו שיור במקומות ובתים שאפשר לערב בהם ולפיכך אמרו דכי אמרינן בפרק כיצד מעברין (דף נט) דבעי' של רבים דמה שחוצה לה הוי שיור היינו כשמזכין סתם לכל בני העיר דמכללם הוו הדרים תוך עבורה חוצה לה כדאמרינן בנדרים (דף נו) הנודר מן העיר אסור בעיבורה של עיר וא"כ כשמזכין את העירוב לכל בני העיר צריך שיהא שיור מפורש למה שחוצה והוי עיבורה חוצה לה שיור ואם יערב בפירוש לכל הדרים תוך חומת העיר בלחוד צריך שישייר בפירוש תוך העיר בית וחצר אחת. זהו כלל דבריהם והחולקים עליהם אומרים ולא כן שאין הטעם כדי שלא תשתכח תורת עירוב אלא שלא תשתכח תורת רשות הרבים וכמו שכתב רש"י ז"ל ואף הרב אלפסי ז"ל לכך נתכוון הילכך אע"פ שמבואות הנכרים לאו בני עירוב נינהו אפילו הכי מהנו לשיור שהרי הדבר ברור שתורת רשות הרבים עליהם. זהו כלל מה שבא בספרך בנדון זה מה שבאו שם דברים אחרים שנעשו סניף לכל אחת מאלו השתי דעות

תשובה (א) הדבר ברור ופשוט דהיינו טעמא דבעינן שיור כי היכי דלא תשתכח תורת רשות הרבים ואני תמה על החולקים היאך עלה על דעתם לומר