ר"ן עח

עוד ראיתי שנצטרף בעדות זה ההיתר אנוי"דאל דנרבונ"ה שהעיד שמומר אחד שמו מאישטר"י בירנאר"ד היה אומר שהיה לו אח אחד תחת מלכות אדוני המלך יר"ה של ארגו"ן ושמו משה דיקשטרי"ש והוא עשיר גדול ושמע זה מפיו פעמים רבות וגם העיד ששמע מפי מאישטר"ו פידר"י מומר שמאישטר"ו בירנאר"דו היה אחיו של משה דקשטרי"ש הנזכר והעיד בלשון הזה ואני וידא"ל דנארבונ"ה הייתי בעיר קארפינטרא"ש כשמת מישטר"י בירנאר"דו אחיו של משה דקאשטרי"ש הנזכר זה לו כמו ד' שנים או יותר קודם המגפה

ומה שאמרת שעדות זה אינה כלום לפי שאותו מישטר"י בירנאר"דו לא היה נאמן לומר שהיה אחיו של משה דקשטרי"ש וכדתנן בפרק יש נוחלין (דף קלט) האומר זה אחי אינו נאמן וכן עובדא דמרי בר איסק בהמפקיד (דף לד) דאתא ליה אחא מבי מחוזאי וכו', וכתבת עוד שגם מה שהעיד ששמע מפי מישטר"י פידר"י מומר שמישטר"י בירנאר"דו היה אחיו של משה דקשטרי"ש הנזכר שאין כאן עדות כלל מן הטעם שקדם במומר האחר שאינו בתורת עדות כלל. אין ודאי קושטא קאמרת דלזכותו בנחלה אינו בתורת עדות אבל לענין מסל"ת שהוא כשר בעדות אשה מסתבר דסגי

ומה שכתבת עוד שאחד מעדי המעשה ב"ד שנעשה בפירפינייא"ן הכחיש עדותו כי שמו בגיותו היום דודרד"י דשבירי"ק כבר כתבתי למעלה שאין לסמוך על עד זה לפי שכל מה שהוא אומר אינו כלום שהוא מפיו של אותו שליח נכרי וההוא לא מיקרי מסיח לפי תומו שלא נתכוין אלא לאמת שעשה שליחותו

וכיון שכן נמצאו כאן שלשה עדים מצטרפין בהיתר ואין כאן אלא עד אחד אוסר שיהא ראוי לחוש לו והוא העד השלישי הכתוב במעשה ב"ד של פירפיניא"ן וקי"ל דאפי' לקולא אזלינן בתר רוב דעות בפסולי עדות וכדאי' בס"פ האשה שלום (דף קיז). ולפיכך לפי העדיות שנתקבלה עד כה איני רואה שנוציא על פיהם אשה זו מתחת בעלה אם העדים המתירים כשרים שלא הוחזקו בפסול דאורייתא וכתבתי זה מפני שבא בקונטרסך אגב גררא בעד אחד מן המתירין שנודעו עסקיו בפסול דאורייתא ואין צריך לומר בדרבנן, זה לשונך ולא ידעתי אם נתברר זה בב"ד אם לא (יג) כי אם לא הוחזקו אלא בפסול דרבנן כשר הוא לעדות אשה אבל אם נודע עניינו בפסול דאורייתא הדבר ברור שאין להתיר אשה על פיו. זהו שורת הדין בנדון שלפנינו לפי דעתי. אמנם מאשר הדבר חמור מאד על הבעל מוטל שיחוש לעצמו וירבה הרבה חקירות ודרישות שכל מה שהקלו רז"ל בדברים הללו הוא על סמך שהאשה עצמה תרבה בדרישות וחקירות עד שתעמוד על אמתתם של דברים וכן המצוה הזאת על גדולי העיר לדרוש ולתור בענין כדי שיוציאוהו לאמתו

מח כתבת ראובן נשא אשה בצרפת שהוא מקום שנהגו שלא לישא שתי נשים מפני חרם ז"ל והנה הוא דר עתה בארץ קאשטיל"יה מקום שנהגו לישא שתי נשים ואמרת שמסתמא קבל עליו החרם של ר"ג כשנשא בצרפת או אפשר שקבל אותו בפירוש ואפ"ה אמרת דנהי שאע"פ שלא קבל עליו כל זמן שדר במדינה נותנים עליו חומרי המקום שדעתו לדור שם כדתנן בפרק מקום שנהגו ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין או ממקום שאין עושין למקום שעושין נותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם וחומרי מקום שיצא משם אפ"ה עתה שהולך למדינה אחרת שאינם נוהגים זה האיסור שם נראה שאע"פ שקבל עליו חרם ר"ג ז"ל בפירוש שמותר לישא אשה, על אשתו אם הוא יכול לזון שתיהן כדין הגמ' כדאיתא בס"פ הבא על יבמתו (ס"ה). כי לא יהא חרם ר"ג ז"ל יותר מאיסור דאורייתא ממגרומתא דרב ושמואל דאמרינן בפ"ק דחולין (י"ח) כי סליק ר' זירא אכל מגרומתא דרב ושמואל ומקשינן ור' זירא לית ליה חומרי מקום שיצא משם ומשני רב אשי אפילו מבבל לארץ ישראל ה"מ היכא דדעתו לחזור ר'