ר"ן סה

מאיורקא הוא שם היחס לא שם עירו, כאשר יעשו רבים מבני אדם שיתייחסו בשטרותיהם לאי זה מקום ועוד שהעידו רבים שזה האיש גם כשהיה דר הנה היו קורין אותו דוראן דמאיורקאה. ואם מה שכתבו העדים למנין שאנו מונין באישבילי"אה יעלה על שם עירו, ואם אין זה נקרא שם עירו היאך יכתב שם עירו אם דוקא כההיא דאתמר אנא אנדרונילאי דמן נהרדעא ולא באות השמוש, אחר שמנהג בני אדם להתייחס באות השמוש לעיירות שלא היו שם כמו פלוני ברצילוני או גירונדי. וגם בנדון שלפנינו איכא ריעותא אחרינא שבכתובה שהוציאה זאת האשה להחזירה כשחשבה לקבל גיטה כתוב שם האיש הזה כמו שכתוב בגט אך שם אביו בכתובה כתוב ב"ר אליעזר ובגט כתוב ב"ר בניבנישתי וכל שום וחניכא דאית לי ולאבהתי

תשובה (א) אע"פ שלא נכתבו שם הנהרות בעירו ועירה איני רואה שיהא בו חשש פסול מחמת כך שאם נחוש לשני שוירי כשלא הוזכרו הנהרות אף כשהוזכרו לא יצאנו מידי ספק שהרי אנו רואים בגט ההוא דהוה כתיב ביה בשוירי מתא דעל רכיש נהרא דשקלינא וטרינא אי חיישינן לשני שוירי כלומר שני שוירי דיתבן על רכיש נהרא אלמא אין הזכרת הנהרות מוציאנו מידי זה הספק והאי דכתיב בההוא גיטא דעל רכיש נהרא אפשר שהיו שם שני שוירי ולא היה הבדל ביניהם אלא בנהרות ואפ"ה שקלינן וטרינן אי חיישינן לשני שוירי ואסקינן דלא חיישינן אלא א"כ שיירות מצויות והוחזקו או בחדא מינייהו כפי מחלקותן של ראשונים בזה הילכך בנדון שלפנינו אין כתיבת הנהרות מעכבת ואע"פ שמקצת הראשונים ז"ל הזכירו בטופסי גיטין שלהן לשבחא דמלתא תקנו כך מפני קצת מקומות שוים בשמותיהם והנהרות מבדילין אותן אבל בשאר מקומות שאין ידועין בכך אם לא כתב לא עכב

(ב) אבל רואה אני פסול גמור בגט זה מפני שכתוב בו פלוני דממתא מאיורקא וזה היה שם עירו אישבילי"אה נמצא ששינה שם עירו. ומה שדחקתם לפרש אמאי דכתיב דממתא מאיורקא היא שם היחוס לא שם עירו כאשר יתייחסו רבים אל מקום אחד, זה אינו מורה הלשון כלל כי המתייחסים אל מקום ידוע כותבין בחתימותיהן ובשטרותיהן פלוני דמאיורקא או כשמזכירין ראשונה שם קדשם כותבין אחרי כן פלוני המכונה פלוני דמאיורקא ואינם כותבין פלוני דממתא מאיורקא כי לשון ממתא מורה שאינו נכתב על שם היחוס אלא על שם עירו. ואע"פ שנוכל לומר שהמכוון אחד בין שיכתוב דממתא בין שיכתוב פלוני דמיורקא ושגם בשכתב דממתא הוא על דרך היחוס לא על דרך שם עירו כיון שהורגלו ההדיוטות לכתוב בלא ממתא על דרך היחוס ובממתא על דרך שם עירו. בכגון זה צריך לדרוש שם הדיוט, וכיון שכן נמצא שזה שינה שם עירו ואפילו נדחוק ונאמר שלא נכתב אלא על דרך היחוס נמצא שאין שם עירו בגט זה (ג) ושם עירו ושם עירה בכלל הדברים המעכבים בגט וכן כתב הראב"ד ז"ל בפרק גט פשוט זה לשונו ומה שאומרים שאין שם עירו ושם עירה מעכבים בגט אא"כ שינה שמם כדקתני במתניתין שינה שמו ושמה טועה הוא דא"כ ליחוש דילמא איכא יוסף בן שמעון הכא ואיכא אחרינא במתא אחריתי ואי כתיב האיך גיטא הכא סתם דילמא ממטי ליה לההוא גיטא לאנתתיה דהאיך אלא ש"מ שם עירו ושם עירה מעכבים ע"כ

ואע"פ שהרמב"ן ז"ל כתב בזה סברות בפרק המביא תניין והכריע בהן איפכא, על דברי הראב"ד ז"ל סומכין להאמיר ולדבריו הסכים הרשב"א ז"ל בתשובה, נמצא שאם נפרש לשון הגט שכתוב בו דממתא מאיורקא על דרך היחוס הרי אין כאן שם עירו ופסול. ואם הוא על דרך שם עירו הרי שינה שמו ופסול. אלא שיש בכאן מקום עיון אחר שאפשר לפרש בזה שכתב דממתא מאיורקא כיון לומר על מקום לידתו שהיה במאיורקא כמו שבא בלשון השאלה וכיון שכן אפשר שהוא מסלק הספק שהרשב"א ז"ל כתב בתשובה