ר"ן סב

סובבים ג"כ על השורש הראשון לומר שזה נקרא יינו של ישראל לפי שהקנין מועיל מצד דינא דמלכותא דינא

ואני איני מכניס עצמי להכריע בזה כלל לפי שאני אומר כבוד שתי הכתות במקומו מונח וכבוד החכמים המשיבים לא זו הדרך ולא זו העיר אלא כל שיש לו לנכרי שייכות ביין שהוא בביתו אפילו הוא של ישראל לגמרי וברשותו לענין הפסד ויוקרא וזולא ושהוא יכול למכרו והוא שלו לכל דבר אפילו הכי כל שיש לו שייכות ביין שמונח בביתו של נכרי שנמצא שיש לו שייכות בבית וביין אסור עד שיושיב שומר

וראיה לדבר מדאמרינן בסוף פ' רבי ישמעאל (דף ס) עלה דמתניתין דתנן (א) נכרי שנמצא עומד בצד הבור וכו' אמר שמואל והוא שיש לו מלוה על אותו היין אמר רב אשי אף אנן נמי תנינא המטהר יינו של נכרי ונתנו ברשותו והלה כותב לו התקבלתי ממך מעות מותר אבל רצה ישראל להוציאו ואין מניחו עד שנתן לו מעותיו זה היה מעשה בבית שאן ואסרו חכמים טעמא דאין מניחו הא מניחו ש"ד ש"מ מלוה על אותו היין בעינן ש"מ. והרי פירושא דרב אשי מסייע ליה לשמואל דאמר דמלוה על אותו יין בעינן ממתניתין דתנן דאם כתב לו התקבלתי מעות ממך מותר אע"פ שיש לו מלוה עליו מדמי היין שכיון שהוא מניחו להוציאו אין מלווהו על אותו יין בפרט ומש"ה שרי. וכי תימא מאי סייעתא לשמואל ממתניתין דהא במתניתין לא נמצא עומד בצד הבור ומשום הכי איכא למימר דכיון שאין מלווהו על אותו היין מותר אבל כשנמצא עומד בצד הבור לעולם אימא לך דכיון שיש לו מלוה על ישראל אע"פ שאין לו מלוה על אותו היין אסור. ליתא דמתניתין נהי דלא נמצא עומד בצד היין כיון שברשותו הוא הרי הוא כאילו נמצא עומד שם שהרי יש לו שייכות בבית דמאי דבעינא במתניתין דיש לו מלוה עליו שיהא עומד בצד הבור היינו לפי שהיין הוא ברשותו של ישראל ובביתו ואין לו שייכות בבית ולפיכך כל שלא נמצא עומד בצד הבור אפילו יש לו מלוה על אותו יין הוה ליה שייכות ביין ולא בבית דשרי אבל נמצא עומד שם כיון שיש לו שייכות בבית שהרי שם נמצא ושייכות ביין ג"כ שהרי יש לו מלוה עליו אסור ומשום הכי מסייע ליה ממתני' דאם איתא שכל שיש לו מלוה על הישראל אע"פ שאין לו מלוה על אותו היין שייכות ביין מיקרי ומשום הכי נמצא עומד בצד הבור אסור שהרי יש לו שייכות בבית וביין הא דאמרינן במתניתין כל שהוא יכול להוציאו אע"פ שיש לו מלוה עליו מותר אמאי מותר הא איכא שייכות בבית דהיין ברשות הנכרי ובביתו ושייכות ביין שיש לו מלוה על הישראל ומדאמרינן דמותר אלמא מלוה שאינה על אותו יין אינה גורמת לנכרי שייכות ביין הילכך כל שהיין בביתו של ישראל אפילו נמצא הנכרי בצד הבור כיון שאין מלווהו על אותו היין מותר דהוה ליה כאילו אין מלוה עליו כלל דשרי. זהו פירוש סוגיא זו על הנכון. (ב) ולמד לו ממנה דמטהר יינו של נכרי ברשותו אע"פ שהישראל קנאו קנין גמור כל שיש לו לנכרי שייכות ביין אע"פ שאינו נמצא עומד בצד הבור אסור שאע"פ שקנאו ישראל לגמרי לענין יוקרא וזולא אפילו הכי כיון שיש לו לנכרי שייכות בו עדיף מיינו של ישראל שיש לנכרי מלוה עליו וכל שיש לו שייכות בו והוא ברשותו של נכרי הרי יש לנכרי שייכות בבית וביין ומשום הכי בעינן שומר

הרי נתבאר דבמאי דבעינן שומר במטהר יינו של נכרי ברשותו כל שיש לנכרי שייכות בו ודומיא דיש לו מלוה עליו אע"פ שקנאו ישראל מן הדין כיון שיש לו לנכרי שייכות בעינן שומר שהרי יש לו לנכרי שייכות בבית וביין. וכן הדבר ברור שכל שאין לנכרי שייכות בו אע"פ שישראל לא קנאו מן הדין שרי דהא תנן דאם כתב לו התקבלתי ממך מעות מותר ולר' יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות וקי"ל כוותיה בישראל הוא דמעות קונות הא ישראל מנכרי אי נמי נכרי מישראל אע"פ שנתן מעות לא קנה עד שימשוך כדמוכח סוגיין בפ"ב דבכורות (דף יג) וכיון שכן לר' יוחנן דמטהר יינו של