ר"ן יג

שנסתפקו קצתם שמא אין ראוי להאמין ישראל מומר אפי' מסיח לפי תומו דגרע מנכרי אפי' לדעת הרב אלפסי ז"ל והרמב"ם ז"ל שכתבו דפסול לעדות בעבירה דאורייתא נאמן להשיא אשה במסיח לפי תומו דלא גרע מנכרי איכא לאפלוגי בין מומר לע"ז ולכל התורה לפסול בעבירה אחת, או לא. תודיענו בזה דעתך. ועתה כאשר ראתה האשה כי לא התירוה שכרה שליח נכרי אחד ללכת במקום הנזכר ונתנה כתב נוצרי בידו שיביאנו ליד האיש המומר ולא גלתה לו שמת והכתב ההוא סתום וחתום כמנהג ודברי הכתב שראובן קרובה מודיע בכתב ההוא כי האשה מתחננת לו שיתירה בגט כדי שתנשא והיא התנית עם הנכרי השליח וכך אמרה לו אני אתן לך כך וכך בשכירות כך וכך לך בעיר פלונית תביא כתב לפלוני המומר ותביא לי כתב עדות מגזבר החצר אשר יעיד עליך כי הגעת לשם ואפרע לך שכירותך והשליח הלך לו עם הכתב שם וכי לא יוכל להשיב מענה ממי שנשתלח לו כי מת הוא והנכרי השליח בשובו לשולחיו פתח פיו וסח מעצמו וכך אמר הלכתי למקום פלוני והנה מת האיש הפלוני אשר שלחתם אותי אליו תחלה הלכתי בחצר מקום הנזכר יען כי היה רץ ושאלתי בית דירתו ואמרו לי שמת והראו לי ביתו והייתי בביתו ומצאתי אלמנתו שנשאת לנכרי אחר ואמרה לי שמת האיש הפלוני בעלה הראשון ונתתי הכתב שנתתם לי וצותה לקרותו ואחר השיבה לי ואמרה כבר מת האיש ההוא ואיני מבינה את דברי הכתב הא לך אותו ולך לך כי אין לי עסק עמך. ותכף הלכתי לגזבר העיר אשר אמרתם והגדתי לו כי אני שלוח לפלוני ששלחני ראובן ואמרה לי אלמנתו הנשואה לאחר כי הוא מת ולא רצתה להשיב לי מענה בבקשה ממך עשה לי כתב עדות שהגעתי הנה. ענה הגזבר להתנצלותך אדרוש ואחקור בדבר אם מת האיש ההוא ואקבל עדות ושלח בעד אנשים ושאל במיתת המומר פלוני בפני הנכרי השליח והעידו לו שמת במקום פלוני ומקצתם אמרו שהיו בקבורתו וקברוהו. כה היו דברי השליח מעצמו בשובו. עד הנה ספור המאורע באשה הזאת והיא רצתה להנשא. יבא נא דברך אם יתירוה להנשא אם לאו בבקשה ממך תכתוב דעתך ראשונה משיחת המומר לפי תומו לדעת הרי"ף והר"ם ז"ל ומה יראה אליך בנכרי מסל"ת אם צריך לומר וקברתיו כעובדא דפונדקית ונכרי וישראל שהיו מהלכין וזולתם או לא כמו שנראה מעובדא דבי הואי ובי חסא. אע"פ שהרמב"ם ז"ל כתב בעובדא דנכרי וישראל שהיו מהלכים והוא שיאמר וקברתיו כבר הקדים וכתב אע"פ שאין הנכרי מכירו, שנראה דעתו באמת דדוקא בשאינו מכירו צריך לומר וקברתיו אבל במכירו לא, אע"פ שיש לתמוה מאי שנא הא מהא. ואת"ל שאין צ"ל וקברתיו עדיין מספקא לך אם צריך לומר ראיתיו שמת כלומר אחר שמת, או לא. וכי נימא שכשהוא מסיח לפי תומו ואומר איש פלוני מת אנו מבינין מתוך דבריו שראהו מת, היכא דסח לפי תומו איש פלוני מת ופרט דבריו ששמע במקום פלוני או מנכרי פלוני שמת מהו. וכן מספקא לך אם נאמן נכרי מסיח לפי תומו בפנינו ששמע מפי נכרי מסיח לפי תומו לפי דבריו אי שרינן בכה"ג אתתא לינשא כדעבדינן בעד מפי עד ובאשה מפי אשה ומפי עבד ושפחה או נאמר דגרע נכרי בזה. ונראה דאי לא בעינן בנכרי מסיח שיאמר וקברתיו ולא ראיתיו שמת דפשיטא דנכרי מפי נכרי מהימן דקא מסיח ששמע שמת. עוד איבעיא לן אי נכרי שבא לפנינו אמר מסל"ת איש פלוני מת לבד אם נאמר שהוא מכוין להעיד כל זמן שלא יקדים דברים אחרים, דומיא דמאן איכא בי חסא או חבל על פלוני ודומיהם או בפונדקית דהתחילה לבכות. ואפילו תימא דבנכרי בעלמא שאמר לפני ישראל במסל"ת מת פלוני דמסתמא: ואפילו לכשיאמר ששמע מנכרי או מאנשי המקום פלוני מת דמשיאין אשתו, אכתי מספקא לן בנכרי הזה השליח אחר שנשתלח לאיש ההוא ולא הביא מענה ממנו על מכתב הנשלח לו אם נקרא זה מסל"ת או איכא למימר שמא ליפות שליחותו והתנצלותו קאמר דומיא דנכרי שאמר פירות אלו וכו' שמכוין להשביח מקחו גם אם לא ימכרנו יותר ביוקר בעבור זה או י"ל מאחר שדמי שכירותו יתנו לו עם כתב העדות שהביא מה לו לשקר, ולא דמי לשל ערלה ושל עזיקה דהתם סבר שיותירו לו בדמיהם על זה. וגם תודיענו אם מי שמעיד