רד"ק על בראשית מ

לאדניהם, בתנועת האלף (כי כל לשון אדנות עם בוכ"ל לא מפיק אלף בר מן שבעה וזה אחד מהם):

ויקצוף וגו' על שר המשקים וגו', שנה לכתוב על שר המשקים ועל שר האופים, וכבר זכרם, להודיע כי על השרים קצף והם שחטאו ולפי שיוסף שרת אותם כי לא שרת אלא לשרים גדולים:

מקום אשר יוסף אסור שם, וכתב זה לפי מה שאמר באחרונה שהגידו לו חלומותיו ובסבתם יצא יוסף מבית הסהר. ובא מקום סמוך על מלת אשר, וכן מקום לא ידע אל (איוב יח:כא) ומשוש את רצין (ישעיה ח' ה').

ויפקד, מנה יוסף להיות עמם ולשרתם:

ימים, ולא זכר כמה, ואפשר כי היה שנה שהיו במשמר וכן ימים תהיה גאולתו (ויקרא כה:כט):

איש כפתרון חלומו, כענין הפתרון חלומו של כל אחד מהם, כפי שנפתר לו כן חלם, ר"ל כי מכוון היה הפתרון לחלום.

המשקה והאופה, אמר זה ואע"פ שזכרם כבר, לפי שכל אחד ראה בחלומו כפי מלאכתו שנתמנה עליה. ואמר למלך מצרים, לפי שהחלום היה בעבודתם לו כל אחד לפי עבודתו. ואמר אשר אסורים בבית הסהר, לפי מה שיצאו משם על ידי חלומותיהם היה:

זעפים, נזופים היו כל אחד ואחד על חלומו כי לא ידעו מה הוא.

וישאל וגו', כי לפי שראה אותם זעפים עליו לשאול להם מזה כי גדולים היו, סריסי פרעה, ועוד כי אתו היה במשמר, ואדניו צוהו לשרתם:

ופתר אין אתו, כי שאלו לאחרים אשר היו עמו בבית הסהר ולא מצאו מי שיפתר אתו.

הלא לאלהים פתרונים, כמו שהחלומות לו והוא יחלים בני אדם ומראה לו העתידות כן לו הפתרונים שישכיל בני אדם להבין דברי החלומות ופתרונם, שאם לא ימצא פותר חלומות יהיו החלומות לבטלה.

ספרו נא לי, אולי ישכיל אותי אלהים לפתור החלום.

בחלומי, ראיתי בחלומי:

שלשה שריגים, סעיפי הגפן נקראו שריגים.

והיא כפורחת, בעת שהיתה הגפן פורחת, והוא הוצאת העלים,

באותו העת עלתה נצה והוא הבוסר והיתה אשכולות ומיד הבשילו אשכלותיה עד שהיו ענבים, כי לא קראו ענבים עד שיתבשלו, וכמו כ"ף כפורחת כ"ף כמשיב ידו כמו שפירשנו:

ואשחט, ענין עצור, וכן במשנה (שבת קמ"ז) אין סוחטין הפירות להוציא מהם משקין.

אל כוס, כמו בכוס:

שלשת ימים, השכיל יוסף בחלום וראה כי המעשה הזה יהיה מהיר מאד, כי באותה שעה פרחה ועלתה נצה והבשילו ענבים ועשה היין, לפינך לקח הזמן המועט ואמר ימים ולא חדשים ולא שנים:

ישא פרעה את ראשך, ירים ראשך שהוא עתה בשפל שאתה במאסר.

והשיבך, בפתח הוי"ו, והשיבך ה' מצרים (דברים כ"ה) בסגול הוי"ו:

כי אם זכרתני, כאשר ייטב לך, ותעלה, הדין לזכרני בטובתך, לעשות עמי טובה, כי על ידי פתרוני באה לך בשורה טובה ושמחתיך בעצבך וראוי לך שתטיב לי כשיקויים פתרוני. זהו שאמר כאשר יטב לך. ועשית חסד, עוד אני מבקש שתעשה עמי חסד והוא שתזכירני אל פרעה והוצאתני, כלומר השתדל עם פרעה להוציאני כי אתה שר וגדול לפניו וישמע אליך כי שלא כדין שמו אותי בבור:

כי גנב גנבתי, ר"ל גנבתי מבית אבי שהוא בארץ העברים, כי ידועה היתה משפחת העברים שהם האבות שהיו גרים בארץ כנען, לפיכך יחס הארץ אליהם:

וירא, ראה בלבו להשמעות אזניו כי הפתרון טוב הוא, וחשב כי כן יאמר פתרון חלומו הטוב כי דעת בני אדם כי החלומות הולכים אחר הפתרון. וכן בדברי חז"ל (ברכות נ"ה) כל החלומות הולכים אחר הפה. ויוסף מה שהבין בחלום כל אחד פתר לפי שכלו אם טוב אם רע.

סלי חרי, מן ויקב חור בדלתו (מלכים ב' י"ב) כי הסלים היו עשוים משבטים קלופים חרים חרים, כי יעשו אותם מעשה שבכה. וחרי כמו חרים, וכן ראש השלשי (שמואל ב' כ"ג) כמו השלישים והדומים לו, כמו שכתבנו בספר מכלל, כי פעמים יספיקו בסימן אחד מן הרבוי. ולא דבר מה היו בשני הסלים. ובדרז"ל מפרש (ירושלמי ביצה פ"ב ה"ו) חרי מענין חררה שהיא עוגת רצפים והיו בשני הסלות חררות, ובעליון מכל מאכל פרעה בדבר הלחם שהוא מעשה אופה לעשות מינים רבים מן הבצק, אפוים בתנור או במחבת:

ויען יוסף, אמר גם לזה שלשה ימים כי גם המעשה הזה היה מהיר ומתוקן לפני פרעה כמו היין אלא שלא הביא המאכל לפני פרעה, ומזה הבין יוסף כי לא ישיבהו פרעה על כנו, ואם כן יהיה דינו להריגה,

לפיכך אמר לו ישא פרעה כלומר יסיר ראשך בסייף ואחר כן יתלה אותו. ובתליה הבין ממה שאמר והעוף אוכל אותם מן הסל, והעוף יאכל בשר הנתלה שאינו נקבר:

יום הלדת, יום שנולד בן לפרעה או פירושו יום שנולד, והיה עושה משתה לכל שנה באותו היום ומה שאמר את, כמו יחלק את הארץ (במרבר כ"ז), וכן אמר יום הלדת אתך (יחזקאל י"ו):

ולא זכר, לא זכרו להטיב.

וישכחהו, שלא הזכירו אל פרעה: