רד"ך פז

דעתו של הרשב"א נגד דעתם מה שלא יעלה על הדעת לע"ד בטלה דעתו אצל דעתם: וזה לשונו תשובות הרשב"א עוד אתה צריך לדעת שאינו נאמן אלא במ"לת לגמרי אבל במתכוין כלל לא בין שמתכוין להעיד כגון שבא לב"ד ואמר איש פלוני מת וכ"ש במתכוין להתיר כגון שאמר איש פלוני מת והשיאו את אשתו וכיוצא בדברים אלו אינו נאמן כלל כדתנן בפרקא בתרא דיבמות ובעובדי כוכבים ומזלות אם היה מתכוין אין עדותו עדות ואסיקנא בגמרא בין במתכוין להעיד בין במתכוין להתיר כמו שאמרנו ולא עוד אלא אפילו שאלוהו היכן פלוני או אתה יודע מה נעש' בפלוני וכיוצא בזה והשיב מת אינו נאמן דשתא מתכוין הוא לשקר והלכך אינו נאמן עד שיתחיל הוא מעצמו ויאמר פלוני מת או כיוצא בזה שנכר מדבריו או ממעשיו שמת וכדאיתא התם בגמרא עכ"ל התשובה כאשר מצאתיה כתובה בכתיבת יד כי בדפוס התשובה הזאת כתובה בטעות מבואר: ומעתה אני אומר שצריכין אנו להתיישב במה שכתב הרשב"א ראשונה דהא בראש דבריו כתב שכל שבא לב"ד ואמר איש פלוני מת אינו נאמן ובמסקנת דבריו כתב והלכך אינו נאמן עד שיתחיל הוא מעצמו ויאמר איש פלוני מת או נטבע או שבכה בראות מכירו דמשמע שאם התחיל הוא מעצמו וכו' אין חלוק בין בא לב"ד ללא בא דבין כך ובין כך נאמן שהרי לא חלק בסוף דבריו לומר שכשלא בא לב"ד הוא דנאמן כמו שחזר וחלק בין שיתחיל הוא מעצמו לאינו מתחיל מעצמו שדברים אלו הודענו שמי ששאלוהו שאינו נאמן אלא נראה שהוא ז"ל כל שבא לומר לאיזה יהודי איש פלוני מת בא לב"ד קרי ליה לענין זה כיון דאפילו יחיד הדיוט מקבל עדותו כדכתי' והיינו שבא לפני מי שהוא מתכוין להודיע לו מיתתו לבדה ולא בא אליו לדבר אחר דהוי ב"ד דאפילו יחיד הדיוט הוי כיחיד מומחה לדבר זה והבא אליו לומר פלוני מת מתכון להעד הוא שהוא מתכוין להודיע מיתתו ואינו נאמן כלל: וקאמר ולא עוד אלא אפילו שאלוהו דהשתא מצינן למימר שאין זה מתכוין להעיד על מיתתו דכיון ששאלוהו אינו מתכוין אלא להשיב על שאלתם וקאמר דאפילו הכי אינו נאמן דשמא משקר הוא בהשיבו על דבריהם לומר מת וכתב והלכך אינו נאמן עד שיתחיל הוא מעצמו ויאמר פלוני מת דכיון שהוא בעצמו אומר פלוני מת ואינו מתכוין לאומרו ליהודי בלבד אלא אומר כן למי שימצא ממכירו תחלה ודבריו מורים בזה שמי שאינו מתכוין לומר הדבר ליהודי בלבד אלא הוא בעצמו אומר הדבר אומרו כאדם הדואג מלבו ומוציאו בשפתיו בפני מי שימצא הן יהודי הן עכומ"ז דומיא ראו ממעשיו שכתב דהיינו כשראה חבריו או מכירו בכה יש לנו לומר שזה ודאי לא להודיע מיתתו בא אלא הרי הוא כמתאונן ואין לחוש דלמא משקר דכיון שאינו מתכוין להודיע מיתתו אלא דואג הוא עליו והיינו כהנהו עובדא דגמרא והיינו מה שכתב הוא ז"ל עד שיתחיל לומר פלוני מת סתם ולא כתב שיאמר לפנינו או לנו פלוני מת וכתב נמי וכדאיתא התם בגמרא ולא כתב כדאיתא התם בגמרא כדכתב בתר הכי כדאמר בסוף יבמות אלא הוסיף לתוספות באור בקוצר וה"ק עד שיתחיל הוא מעצמו ויאמר פלוני מת והיינו שיאמר כהנהו עובדי דגמרא וקל להבין: ובר מן דין אמינא דתשובת הרשב"א ז"ל היתה כפי השאלה שנשאל עליה וז"ל השאלה יהודי שנטבע במים שאין להה סוף וכו' עד ולזמן ועדן בא ישמעאל מ"לת ואמר שראהו לשפת הים מת והכירו שלשון זה מורה שהישמעאל היה מסיח ומדבר דברים אחרים ובכלל דבריו אמר שראהו על שפת הים מת ולזה השיב הרב ז"ל שאינו נאמן אלא במסיח לפי תומו לגמרי אבל במתכוין כלל לא שאע"פ שהיה מספר דברים אחרים ובכלל דבריו אמר שראהו מת והוי מ"לת אי לא הוי מל"ת לגמרי כגון שבא לב"ד ואמר דברים הללו אינו נאמן ולא עוד אלא שאלוהו על פלוני כשהיה מספר והוא השיב מת אינו נאמן וכתב והלכך ואין נאמן זה המ"לת עד שיתחיל הוא מעצמו וכו' וכאשר כתבתי ואכתו' עוד בע"ה מכל זה עלה בידינו דהרשב"א נמי סובר דהאומ' איש פלוני מת לבד אינו נאמן ונראים הדברים שסברתו של הרשב"א בכך דבהכי הויא כדעתו של הרמב"ם ז"ל דבלאו הכי היה כותב שהרמב"ם ז"ל אין דעתו בכך שהדבר פשוט היא בעיני כביעתא בכותחא שהרמב"ם ז"ל סובר שמי שאומר ליהודי איש פלוני מת לבד אין נאמן: ומעתה אני אומר שאפילו לדעת החולק במה שהדבר פשוט לע"ד שאין דעתו של הרמב"ם ז"ל כסברתו עד שחשב עלי אפילו להרהר בו מ"מ אני אומר שאם כדעתו היה לו להרשב"א ז"ל להביא דבריו של הרמב"ם ולפרשם אלא ודאי כדכתיבנא ולרוחא דמלתא אמינא דאפילו אם היתה דעתו של הרמ"בם זכר לברכה כדעתו של מהר"רי טיטצק בטלה דעתו אצל דעתם של שאר הגדולים שכתב ונוסף עליהם הר"שבא זכר לברכה וכדכתיבנא: ומעתה אשיב על השגות כבוד תורתו החכם השלם כמהר"רי טיטצק וז"ל ראיתי פסק פלוני והיה רוצה בפלפול חכמתו לומר שהעדיות שהעדו להתיר האשה הזאת לא היו מסיחים לפי תומם וכלל דברי חכמנו שכל שלא הקדים דברים לפניו שהדברים מורים שהוא כמספר וכו' עד אינו נקרא מיל"ת ועל קוטב זה סובבים כל דברי כ"ת עכ"ל: ואני הקטן תמהתי ונפלאתי על הדברים הללו דהא כל דברי אינם סובבים על קוטב זה למעיין בהם שהרי כתב שם וז"ל ואף אם היינו אומרים שכל עובדי כוכבים ומזלות האומר דברים בלי שאלה שישאלוהו מתחלה נקרא מל"ת דדווקא היכא ששאלוה מחתחלה והשיב על דבריהם הוא דלא חשיב מיל"ת וכעובדא דפונדקית עכ"ל שם: וכן נמי ממה שהקשה כ"ת ממה שאמר בפרק כל הגט דתניא התם שמע מבית דין וכו' וכתב כ"ת וז"ל ואס"ד דכל היכא דאמרינן מת סתם או נהרג סתם לאו מלתא היא מאי מקשה אמאי לא ישיאו את אשתו ואמאי בעי לאוקמה ביוצא למות ויוצא להרג לוקמה כפשטה כשאמר מת ותו לא כשאמר נהרג ותו לא וכן נמי כי מסיק משום דעבידא לאחזוקי שקרייהו מנ"ל דילמא לא היא אלא משום דאמר מת סתם נהרג סתם עכ"ל: ואני אומר שגם כי בלשון מת או נהרג יצדק לפרש פשט הלשון באומר יוצא למות ויוצא להרג שמת ונהרג דקתני לשון הווה הוא שפירוש הנה הוא יוצא למות ויוצא ליהרג אבל אינו אומר שמת כבר ונהרג כבר לא נחוש לזה דאעפ"כ לדעת כ"ת יק' קושייתו מ"מ אני אומר דכי ניים ושכיב רב אמר להא שמעתתא דהא בפסקי הראשון נדחקתי בכל זה ויישבתי בכותבי החלוק' השנית והבאתי ראיה לדברי מההיא דפ' כל הגט וז"ל שם ואף על גב דמל"ת דהתם משמע דלא הקדים דברים לפניו ואם כן הוי הפך החלוקה האחד אשר כתב שאני התם דלישנא דמשמע מקומטרסין משמע עובדי כוכבים ומזלות היו מספרים זה עם זה ולא אמרו הדבר ליהודי אלא ששמע אותם היהודי מספרים זה עם זה דבכה"ג אפילו בלא הקדימת דברים הוי שפיר מיל"ת דליכא למימר דמתכוין להעיד הוא הואיל ולא אמר הדברים ליהודי עכ"ל שם: הרי לך שמה שהקשה ה"ה הנז' על דברי מתורץ בפסקי דהתם מפשטא דבריתא קא פריך: ולפי שאין מדרש בלא חדוש אוסיף ואומר דלידידיה מי ניחא דהא פשיטא דהיכא ששאל לעובדי כוכבים ומזלות או לקומטרסי' מאיש פלוני והם השיבוהו נהרג או מת לאו מל"ת הם ואם כן אדמוקי לה ביוצא למות ויוצא ליהרג לוקי לה בששאלם והם השיבו על שאלתו דבכי האי גונא לאו מסיחים לפי תומם הם וכדמוקי התם בהאשה שלום מאי דתנן התם אפילו שמע מן התנוקת אומרים הרי אנו הולכים לספוד ולקבור איש פלוני כדקאמרי רבנן הוי התם וכן ספדנים הוי התם ואף על גב דלא תנן לה במתני' וכדמוקי נמי במתני' ההיא דפונדקית דחזי לה דבכיא ואף על גב דלא תנן לה במתני': וכן נמי קשיא דמנ"ל דמשום דשייכי בה עבידי לשקר דלמא מתני' איירי בהשיבו על שאלתו כדפירשתי אלא מאי אית לך למימר דהוא הדין נמי דהוה משני הכא אלא משום דסברת התלמוד היא דהאמת כן דביוצא למות ויוצא ליהרג אינו נאמן אף על גב דמל"ת הוא וכן נמי סברת התלמוד דכל היכא דשייכי בה עבידי לאחזוקי שקרייהו והאמת מתרץ אם כן לדידי נמי לא קשיא ולא מידי דהאמת קא מתרץ: אי נמי דתלמודא משמע ליה דעכ"ל דשמע מקומטרסין של עובדי כוכבים ומזלות במל"ת מיירי שכל עכומ"ז נאמן בכך דומיא דשמע מבית דין של ישראל דמיירי שהיהודים נאמנים ואפילו הכי קתני דכיון דקומטרסין הן ולאו עובדי כוכבים ומזלות בעלמא נינהו אל ישיאו את אשתו והיינו היכא שמיל"ת: ועוד נראה לומר דסברת התלמוד היא דאס"ד דלאו במיל"ת מיירי מתנית' אמאי נקט קומטרסין והלא כל עובדי כוכבים ומזלות שוים ומה חדוש אתא ואשמועינן בקומטרסין טפי מבשאר עובדי כוכבים ומזלות אלא ודאי אפילו במיל"ת קא מיירי וקאמר דאל ישיאו וה"ק ואף על גב דאם שמע מב"ד של ישראל ישיאו את אשתו ולא חיישינן דלהטיל אימה אמר כן כיון דלאו בבית דין מעידין אפילו מקומטרסין של עובדי כוכבים ומזלות אל ישיאו ועוד אני אומר דנראה דסברת התלמוד היא דבקומטרסין אפילו אמר איש פלוני מת או נהרג בלבד חשיבי מסיח לפי תומו דאין נראין הדברים שאין דעתם להודיע הריגתו אלא להודיע שעושין דין וכיון שאין תכלית דעתם להודיע מיתתו של פלוני אלא שעושין דין ולהטיל אימה על האנשים שפיר מקרי מיל"ת וכמו שכבר פירשתי: ולפי זה איני צריך למה שכבר כתבתי בפסקי הראשון וז"ל שם ואף על גב שכתב בסוף אותה בבא במה דברים אמורים שלא היה שם אמתלא אבל אם היה שם אמתלא וכו' עד כמו שאמר עשה לי כך וכך שלא אהרוג אותך כמו שהרגתי את פלוני אין זה מיל"ת שכוונתו להטיל אימה וכו' וכן אם שמע מערכאות וכו' לאו למימרא דדוקא להטיל אימה הוא שאינו נאמן וכו' עד אלא לומר דכל היכא דלהטיל אימה אפילו אמר בכיוצא בדברים שכתב שאמר עשה לו עשה לי כך וכך שלא אהרוג אותך כדרך שהרגתי את פלוני שהיה נאה וטוב ועשה לי טובה אינו נאמן עכ"ל שם: ומעתה אני אומר דאיני צריך למה שכתבתי דכיון שאמר שלא אהרוג אותך כמו שהרגתי את פלוני נראה שאין דעתו להודיע מיתתו של פלוני אלא לגזם לזה ובעלמא הוי שפיר מסיח לפי תומו כיון שאין דעתו להודיע מיתתו של פלוני אפילו הכי אמרינן כיון שדעתו להטיל אימה אף על גב דאין דעתו להודיע מיתתו של פלוני אינן נאמנין דעבידי לשקר בהכי ודקדק הרב בלשונו וכתב וכן אם שמע מערכאות שאמרו הרגנו את פלוני ולא כתב וכן אם אמרו ערכאות איש פלוני נהרג לומר דאף על גב דלא אמרו לו אלא שמע אותם מספרים זה עם זה וכן אפילו אמרו הרגנו דמשמע שאין דעתם להודיע אלא שהם עושין דין ולא להודיע מיתתו של זה והדברים מראים שהם מיל"ת במיתתו של זה אפילו הכי אינם נאמנים דעבידי לשקר להטיל אימה: ואם לחשך אדם לומר דהכא נמי בעדות עובדי כוכבים ומזלות הקדימו דברים לפניהם וכן גם כן יאמר שהדברים מורים שלא להודיע מיתתו של זה באו שהרי עובדת כוכבים ומזלות אמרה על אברהם רזון שנהרג שלא עשו בטוב ההורגים אותו שלא עשו כמו שעשו למשה סוסי א"כ לא היתה דעתם להודיע מיתתו של זה אלא לומר שההורגים לאברהם רזון לא עשו הדבר כראוי וכן התוגר לא כיון אלא להליץ רע על התוגר יחיא וכן גם כן עובדת כוכבים ומזלות כוונה לזה תשיבהו ותאמר דתשובתו בצידו כי פשיטא שבעדות התוגר אין כאן הקדמת דברים המורים שהוא כמספר דברים דמשום שאמר לו לעשות לו מלאכה לא יקרא מספר דברים ועובדת כוכבים ומזלות נמי אינה בכלל מספרת דברים וגם לא בכלל שאין דעתה להודיע