רד"ך עה

שבהם אבל בני עיר אחרת לא מכל מקום לפנים משורת הדין עבד וכתבו התוספות ז"ל דאפילו היה נופל על טליתו לא הוה מטלטל עיין בפ"ק דיבמות ואע"פ שאין ראיה לף שבני עירו חייבים לנהוג כמנהגו מכל מקום זכר לדבר למדנו מזה שכיוון שראוי והגון הוא שבמקומו של החכם המורה יעשה אדם מעשה כמותו אם כן יש לנו לדון שבני עירו חייבים לנהוג כמותו דשקולים הם ומש"ה רבי זירא דהוה מאתרייהו דרב ושמואל אע"ג דסבירא ליה דמוגרמת דרב ושמואל שריא ואין הלכה כרב ושמואל היה נוהג כמותם כשהיה בבבל והיה נוהג בה איסור אבל כשעלה לא"י ולא היה דעתו לחזור אכלה משום דסבר דההיא מוגרמת שהיא מן הדין והרי היא לו כארץ ישראל בהתר ולעולם אמינא דבנידון דידן שבני העיר עצמם קבלו עליהם חרם ושבועה לגדור גדר פשיטא שאפילו ילכו בעיר אחרת שהפרצה ההיא מצויה שם אם יעברו על הנדר ההוא שתקנו בחרם ושבועה הרי הם עבריינים דאין שינוי מקום קורע גז"ד של חרם זה הנלענ"ד כחבתי וה' יצילנו משגיאות וכיון שלענ"דנ שכן הוא העובר על ההסכמה ההיא ליטריקי' נחשא דאסותא לית לה ותרבץ בו האלה ומכה נחלה כי תחת ידו זאת המכשלה ויבדל מקהל הגולה וכל ישראל הכשרים יתברכו בברכה המהוללה גבוהה ותלולה וזאת תורת העולה: נאום נמוך ונבוך דוד הכהן בכמ"ר חיים הכהן ז"ל: בית יג חדר א ב אף כי אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמימית עצמו באוהל ומטפל ויש לו יגיעה בבית ובשדה וכדאמר רבי יוסי מעולם לא נצחני אלא בעל אומנות אחת ואני בעונותי ילדי הזמן הכוני פצעוני בהיות טרוד בטרדי תהפוכות זמני לא יתנוני השב רוחי וכל היום שמי מנואץ עד אנה ינאצוני הבלי העיתים מהסתפח בנחלת ה' עודני באבי לא יקטף והיו בליבי הדברים כאש בוערת זאת ועוד אחרת נלאיתי כלכל לא אוכל ואף שהבנתי מדברי כ"ת שדברי לטורח עליך מכל מקום בבטחוני במכ"ת וכדי שלא אראה בעיניך לטועה בכל כך טעות מפורסם אדברה אך הפעם: והנה קודם כל דבר נפלאתי על מכ"ת הפלא ופלא מה פשעי ומה חטאתי אל מכ"ת שכתבת לי ששכחתי מסכ' שלמדתי באקלידם ודברי הם למצה ומריבה על לא חמס בכפי ואף שאני מקבל דברי מכ"ת כבן לאב מכל מקום למדתני מה שאמר רב הונא וז"ל אמר רב הונא לשון חכמים ברכה לשון חכמים עושר לשון חכמים מרפא וכולהו מפרש להו התם ואף שמחומר קורצתי גם אני מ"מ אשמרה לפי מחסום פן אחטיא בפי ולא יעלה בידי אלא רגזנותי דרגזן לא עלה בידו אלא רגזנותו כדאיתא סוף פרק קמא דקידושין ואפי' רב הונא שהיה גדול הדור והיה צריך לו שמואל כדאשכחן בריש פ"ק דגיטין בעא מניה שמואל מרב הונא וגו' וכן בפ"ק דחולין והיה ראש ישיבה והיה בה כמה אלפים תלמידים חכמים ושמונה מאות מהם מאוכלי שולחנו כדאיתא בפרקא בתרא דכתובות ואף רבי אמי ורב אסי כהני חשיבי בא"י הוו כפופין תחתיו כדאיתא בפרק הניזקין ואפילו הכי כששלח לו רב ענן הונא חברין דאקפד לא מצאנו שיוציא דבר מגונה מפיו כי הכתוב עקם ח' אותיות וכו' כדאיתא בפ"ק דפסחים ואף שרב ענן היה גדול הדור והוה משתעי אליהו בהדי סדרא רבה וסדרא זוטי מכל מקום הוה כייף ליה לרב הונא דהא אקפיד משום דקרא ליה חברין ולא הוציא דבר מגונה מפיו ולכן יש לי לקצר בדברי כי ברוב דברים לא יחדל פשע: ואתחיל להשיב תחילה על דברי מכ"ת ואח"כ אבאר דעתי בזה הלשון איך ניישב אותו אם הוא בכף ומתוך דברי יתישבו ג"כ דברי מפרשי' הרבה שדבריהם סתומים בזה הלשון ולמשופטי אתחנן יערה עלי רוח ה' ממרום לכוין שמועה כהלכתה לבל אכשל בהלכה הזאת ובאמת אדוני לא היתה כונתי לכתוב בזה הלשון מסבה שקשה עלי הכתיבה וגם בעתות הזמן יבהלוני אמנם מפני שראיתי כתב מכ"ת שחשבתני לטועה לכן אני צריך לכתוב דעתי ואחלה פני מכ"ת לעיין בדברי כי אינני פנוי לבארם ואל תחשבני לטועה עד אחר העיון כי באמת אם הייתי פנוי להאריך בזה הלשון כראוי הייתי מאריך הרבה אבל בהיות שאין לי הפניות אבחר הקיצור כאשר אוכל ומכ"ת תדקדק בדברי יותר ממה שאני כותב כי לחכימא ברמיזא ואתחיל ואומר במה שכתבת וז"ל והקורא בכ"ף שכלו למעלה וכו' בזה במחילה ממעלת תורתיך כי הקורא בכף הוא המשובח ובזה יראה לימוד החכם ועל דרך שאמרו רז"ל כחא דהתירא עדיף שכל אדם יכול להחמיר ולאסור ועל דרך מוציא והמוציא ואע"ג דהתם כל שניהם אליבא דהלכתא והכא לא דאי אפשר דלהוי תרוייהו אליבא דהלכתא מכל מקום אני אומר דרך דמיון דהכא נמי אם הגרסא בבית אין חידוש לישבו אף שחידוש היא ליישב כל השאלות שאני שואל אבל אם נגרוס בכף הוא החידוש וכמו שאבאר בס"ד ואביא דברי מפרשים שקוראים אותו בכף ובמה שכתבת והבאת ראיה מדברי ר"ן ז"ל שכתב בכי האי גוונא פסקא כלישנא קמא וכתבת שהוא הפך מה שכתבתי באמת הרבה תמהתי על מכ"ת שלא עיינת בדברי כראוי כי הלא ראית שכתבתי שאם בה"ג מזכיר לישנא קמא דווקא אלמא שפוסק כלישנא קמא ועכ"פ צריך לגורסו בבית וכל שכן כשתמצא שנזכרים דבריו בהדיא בפוסק אחר כמו שהזכיר כבודך דברי ר"ן ז"ל שכתבת שבעל הלכות גדולות פוסק כלישנא קמא שיש לגורסו בבית והדוחק שכתבתי שנראה לי לגורסו בכף הייתי אומר כל זמן שלא אמצא בהדיא שפוסק כלישנא קמא דמאחר שכתב בעל סמ"ג דפסק בתרי לישני דר' יוחנן לחומרא אלמא דבלישני אחריני פסוק לקולא דהוה ליה למימר כדרך המפרשים דבתרי לישני דרבי יוחנן פסק כלישנא קמא לחומרא דאתברר לן דלישנא קמא הוה לחומרא כדכתב הר"ן ז"ל ולפי דבריו שייך היטיב לומר בהני תרי לישני פסיק כלישנא קמא לשלול שתמצא בשאר לישני דגמרא דפסיק כלישנא בתרא בין לחומרא ובין לקולא אבל מדברי סמ"ג משמע דבהכי פסיק לחומרא אבל לישני פסק לקולא בין אם הוא לישנא קמא בין אם הוא לישנא בתרא דבשלמא אם היה מדבר דרך כלל דבכל תרי לישני דאיסור פסיק לחומרא דלא הוה ידעינן או לישנא קמא מחמיר או לישנא בתרא הוה שייך טפי למימר דפסיק לחומרא באיזה לשון שיהיה או לישנא קמא או לישנא בתרא אבל מאחר דפסיק בתרי לישני דר' יוחנן דידעינן דלישנא קמא מחמיר היה לומר דפסיק בתרי לישני דר' יוחנן כלישנא קמא ולחומרא כדרך המפרשים וזה נראה לענ"ד דפשיט לכל מבין ואל תקשה כי בחר בדרך הקיצור כי קיצר בזה אורך הוא מאחר דידעינן דלישנא קמא מחמיר ודרך הפוסקי' לכתוב כלישנא קמא כל זה כתבתי קודם רואי דברי ר"ן ז"ל אבל אחרי רואי דברי הר"ן אני אומר כי נוכל לגורסו בבי"ת אבל עדיין קושיין אחרינתא קיימן לדוכתייהו ואם נגרוס אותו בבית הוא כפירוש ר"ח והביאו רבינו יהונתן וז"ל וכתב ר"ח דמדרבי יוחנן מפרש לרבי נתן וכו' עד ואע"ג דאיכא לישני אחרינא לא אתברר לן הי מנייהו בתרא ועבדינן כתרי לישני לחומרא עכ"ל ויש לפרש דבריו דמאי דקאמר דלא אתברר לן הי מנייהו בתרא משום די"ל שמה שסדרו בעלי הגמרא תרי לישני בדרך זה הוא משום דלישנא קמא קאי אבמינו כשר ונקט סדרא דלישני כסדר רבי נתן ולאו דאתי לאשמועינן דלישנא בתרא עיקר דנפסוק כוותיה אם כן נוכל לומר שכוונת הסמ"ג שלא כתב כלישנא קמא כן הוא דמאחר דלא אתברר לן בתרי לישני דר' יוחנן הי מנייהו כתב פסקינן לחומרא אבל היכא דאתברר לן פסקינן כלישנא בתרא בין לקולא ובין לחומרא ולכן לא אמר כלישנא קמא דלא אתברר לן הי מנייהו קמא ובאמת אד"ו דברי רבינו יהונתן לא ראיתי אלא אחר שכתבת לי מכ"ת על זה ואמר לי רבי יצחק דמונט ליאין שיש לרבי יונתן ולקחתיו ממנו וראיתי דברי ר"ח ושמחתי כי נתישב בדעתי הלשון יותר טוב כשנגרוס אותו בבי"ת ולפי"ז יתיישב קצת מה שכתבתי למכ"ת למה נקט דבריו הסמ"ג הפך סדר הגמרא ומה שכתבת לי שכבודך מאמין שלא ראיתי הגמרא ואם ראיתי שכחתי יען עלותי בשמי מרומי אקלידם בזה אני משיב למכ"ת הלואי שיזכני השם ללמוד מחכמת ראיית הירח על פי החשבון שעליה נאמר כי היא חכמתכם ובינתכם וכו' כמו שכתב הרמב"ם זכרו לברכה בהלכות קידוש החודש וגם כן היא בכלל והגית ואף דשמואל ירחינאה לא הוה עסיק בה אלא בבית הכסא זהו בשאר הכוכבים אבל בראיית הירח שנמצא כמה לשונות מהתלמוד בנויים עליו פשיטא דהוה מחכמת תורתינו הקדושה ומה שכתב מכ"ת וסדר הגמרא כך הוא וכו' עד הנך רואה סדר הסמ"ג והגמרא אחד הוא עכ"ל באמת תמהתי על מכ"ת שלא דקדקת בדברי כי הנה בהדיא בלישנא קמא מזכיר תחילה דבמינו כשר ואחר כך שלא במינו פסול ואפילו נשתייר רובו וכוונתי היתה לומר בשלמא אם נאמר דבתרי לישני הוי חומרא כמו שאפרש בסמוך בס"ד ניחא דהזכיר תחילה שלא במינו דהוה חומרא דלישנא קמא והדר מייתי במינו דהוה חומרא דלישנא בתרא אלא אם נפרש דבלישנא בתרא ליכא חומרא אלא לישנא קמא הוא דמחמיר וכוותיה פסיק רב יהודאי אם כן הא דכתב שלא במינו וכו' עד ולא עכבו הנקבים שסתמו התקיעה כשר היינו לישנא קמא תחלה מייתי במינו כשר וכו' והדר שלא במינו פסול וזה הסדר היה ראוי לסמ"ג כסדר הגמרא דהיינו לפרש תחילה במינו והדר שלא במינו ואף שיש לדחותו אשינויי דחיקי לא סמכינן הנה מכ"ת רואה אם שכחתי מסבה שלמדתי באקלידס או לא ואף שלא היה הגמרא לפני בטוב זכרתי סדר הגמרא ואם היה מכ"ת מודה בשאלה ולדחותה וליישבה באיזה יישוב החרשתי אבל שתחשוב אותי לטועה בטעות מפורסם בזה באמת לא הייתי מאמין ולפי מה שפירשתי יתיישב קצת: וגם השאלה האחרת שכתבתי למכ"ת אף שהר"ר בנימין אמר לי כי לא הזכרתי אותו בכתבי וזו היא השאלה דאמאי לא קאמר אשלא במינו אפילו אינו מעכב התקיעה כי היכא דקאמר אפילו נשתייר רובו מאחר דמצריך ג' תנאים כדמשמע ממאי דקאמר אבמינו דקאמר וז"ל אם לא עכבו הנקבים כו' ולענ"ד שאם נגרוס כתרי בכף ונפרש דבתרי לישני הוה חומרא יתיישב היטב כאשר אפרש בס"ד ומה שכתבת לי וז"ל וכן הפלפול שעשית בהלכות חמץ ומצה הם מריבה ומצה וכמו שהורתיך שהוא טעות נפל בספרים באמת אדוני בזה תמהתי על מכ"ת כי אין חידוש שנאמר טעות נפל בספרים: א וכבר כתב ר"ת ז"ל בכמה מקומות קשה למחוק הספרים ואפילו במקום שהסבר' נותנת שהוקשה לסופרי' ותקנוה וכ"ש בכאן שהוא הפך הסברא דבשלמא אם היה ר"מ מזכיר הרבה לשונות והסופר היה משמיט האחד מפני שהוקשה לו שהם סותרים זא"ז ניחא אבל בלשון כזה שלא היה בו שום סתירה ויכתוב הסופר לשון כזה של כמה שורות ויהיה הפך דברי ר"מ בתוך שתי שורות עד שצריך לנו לומר כמה דחוקים ליישבו באמת זה לא יעלה על הדעת אלא שיש לכל חכם לישבו ואף אם הוא תוספות סופר עכ"פ היה אדם גדול שהוסיף לשון כזה דמשמע שסותר דברי ר"מ והיה לו איזה סברא ולכן ראוי לכל חכם לעיין מה היתה סברתו וכבר מכ"ת יודע שלא הגיע לו כתביך: ב אבל כפי מה ששמעתי מהר"ר בנימין דעיקר הסתירה בדברי היתה דהוה גזירה לגזירה וכבר פשוט היה דבכמה מקומות בתלמוד דגזרינן גזירה לגזירה ואדרבא מצאנו בתלמוד דבעי ומנא תימרא לי דגזרינן גזירה לגזירה משמע דסברא הוא דגזרינן דאין לדמות גזירות חכמים זו לזו ולומר דלא גזרינן אלא במקומות שהתלמוד מדמה כדפירשו התוספות ז"ל והנה כמה דעות סוברים שתלישה וסחיטה בי"ט דרבנן ואף דגזרינן בפירות הנושרים גזירה שמא יתלוש ובמשקין שזבו גזירה שמא יסחוט עד הנה כתבתי מה שהיה לי לכתוב על כתב מכ"ת ואף שדברתי דברי עם הר"ר בנימין מ"מ הוצרכתי לכתבם לכבדך מפני שחשבתני לטועה: