רד"ך קמא

דלית בה אלא אסור זיקא גרידא מעולה מחליצת ראובן דאית בה אסור זיקה ואסור אחות חליצה וא"כ הול"ל הכא קיימא חליצה דשמעון חליצה מעולה דהוה פריך אפילו היכא דנפול בבת אחת וכל שכן דהוה קשיא טפי בדנפול בזו אחר זו דחליצת שמעון כשרה ודעת רבינו ז"ל לתרץ אלו הקשיות היא זו דלשנויא קמא נמי היכא דלית לן חליצה כשרה כגון בחליצת שלישית דאי חליץ חד הויא חליצה פסולה ואי חליץ חבריה נמי הויא חליצה פסולה לא בעינן חליצה מעולה אפילו לכתחלה הואיל וכולהו חליצות פסולות נינהו ויחלוץ אי זה שירצה: אבל היכא דמצי למעבד חליצה כשרה לא תחלוץ חליצה פסולה ואי חלצה לא הותרה עד שיחלוץ לה גם האח השני כההוא דאחיות וצרות דאי חלצו האחיות לא הותרו הצרות הואיל ואיכא הליצת הצרות דהוי הליצה מעולה ואע"ג דהתם גבי אחיות וצרות כולהו חליצת פסולת נינהו וא"ה בעי שמואל חליצה מעולה שאני הכא דלמפטר נפשה הוא דנפשה פוטרת אפי' בחליצה גרועה היכא דליכא חליצה כשרה אבל היכא דאיכא חליצה כשרה הואיל ושמעי' ליה לשמואל דלפטר צרתה בעי חליצה מעולה ואף אי חלצו האחיות לא הותרו הצרות ואע"ג דכולהו חליצות פסולות נינהו לפטור עצמה נמי אע"ג דהיכא דכולהו חליצות פסולות מקילי' ופוטרת עצמה בגרועה היכא דאיכא חליצה כשרה לא מקילי' אלא תחלוץ בכשרה ואי חלצה בפסולה לא הותרה דשנויא קמא סבר' דסברא הוא להחמיר יותר בפטור נפשה היכא דאיכא חליצה כשרה ולומר דאם חלצה בפסולה לא הותרה מפטור צרתה היכא דכולהו חליצות פסולות נינהו והואיל ובפטור צרתה אם חלצה בגרועה לא הותרה צרתה הואיל ואיכא חליצה מעולה ואע"ג דכולהו חליצת פסולות נינהו בפטור נפשה נמי היכא דאיכא חליצה כשרה אי חלצה בפסולה לא הותרה: ושנויא בתרא סברא דאפילו היכא דאיכא חליצה כשרה נמי פטרה אפילו בפסולה וה"פ כי בעי שמואל חליצה מעולה ואפילו היכא דכולהו פסולות נינהו למפטר צרתה אבל נפשה פטרה בכל ענין ואפילו היכא דאיכא חליצה כשרה ואל יקשה לך לומר דהואיל ושנויא קמא סברא דיש חלוק בין מפטר נפשה ובין מפטר צרתה ובלאו הכי לא קא משני מידי א"כ עקר התשובה חסרה מהספר והמקשה לא הבינו כלל הואיל והוא לא ידע חלוק בין מפטר נפשה לבין מפטר צרה והמתרץ לא אמרו א"כ לא הבין תשובה כלל די"ל שהמקשה נמי ידע שפיר שיש חלוק בין מפטר נפשה ובין מפטר צרה ומהאי טעמא נקט במלתיה תרי לישני דברישא דמלתיה נקט לישנא דמעולה ובסיפה דמלתיה נקט לשני דכשרה וקאמר הכא קיימא חליצה דשמעון חליצה כשרה והכי פריך בשלמא בדנפל בבת אחת דאיירי בה נמי שמואל לא קשיא מידי דאיכא למימר דהכא מפטר נפשה הוא ונפשה פטרה אפילו בגרועה הואיל ולית לן חליצה כשרה ואף דצרתה אינה פוטרת אלא בדנפול בזו אחר זו דעלה נמי קמיירי שמואל דהא פליג עליה דרב דמיירי בדנפל בזו אח"ז כדאמרי' התם קשיא דהואיל ושמעינן ליה לשמואל דלמפטר צרה בעינן חליצה מעולה ואפי' היכא דלית לן חליצה כשרה לפטור עצמה נמי אף אי מקלינן היכא דלית לן חליצה כשרה יש לנו להחמיר שתחלוץ בכשרה דסברא היא להחמיר יותר בפטור עצמה היכא דאיכא חליצה כשרה מבפטור צרתה היכא דליכא חליצה כשרה והואיל ובפטור צרתה סבר שמואל דאם חלצה בגרועה לא הותרה ואף על גב דאין שם חליצה כשרה א"כ בפטור עצמה היכא דהוי חליצת שמעון דהוי חליצה כשרה היכא חלץ ראובן דחליצה דידיה הוי חליצה פסולה ומשני דמאי דקשיא לך בדנפל בזו אחר זו שפיר קאמרת דהיכא דאיכא חליצה כשרה לא חליץ בפסולה ואי חליץ לא הותרה כההיא דאחיות וכדפרשתי ושמואל אאמצעית קאמר דהואיל וחזינן דקאמר שמואל אחד חולץ לכלן וקאי בין בדנפל בבת אחת ובין בדנפל בזו אחר זו ובדנפל בזו אחר זו אי חלץ אחד לכולן לא הותרה כולן דהא איכא חליצות שמעון דהויא חליצה כשרה א"כ האי דקאמר שמואל אחד חולץ לכולן דקאי אתרויהו פי' רובן ואחד חולץ לאחת ואחד חולץ לאחת קאמר וא"כ בין בדנפול בזו אחר זו בין בדנפל בבת אחת אחד חולץ לאחת ואחד חולץ לאחת ואין הפרש בניהם אלא בדנפל בזו אחר זו אי חלץ אחד לכולן לא הותרו כולן הואיל וקיימא חליצות שמעון דהוי חליצה כשרה ובדנפל בבת אחת דלית לן חליצה כשרה אחד חולץ לאחת ואחד חולץ לאחת לכתחלה ואי עבר חד וחלץ לכולהו שפיר דמי והיינו משום דהואיל ובדנפול בזו אחר זו דאיכא חליצה כשרה אם חלץ אחד לכולן לא נפטרו כולן תקון רבנן נמי אפילו בדנפל בבת אחת שלא יחלוץ אחד לכולן לכתחילה ואף על גב דלית לן חליצה כשרה שלא לחלק באחיות שאם תתיר בדנפול בבת אחת שמא יבואו להתיר אפילו בדנפל בזו אחר זו נמי דסברי מאי איכפת לן בין אלו לאלו ולהכי תיקון באחיות שנפלו לפני שני אחין אפילו בבת אחת דאחד חולץ לאחת ואחד חולץ לאחת: אבל בשלישי דאפילו בדנפל בזו אחר זו לית לן בה חליצה כשרה והיא נפטרת בחליצה פסולה אע"ג דאית לן חליצת כל האחין דהוי חליצה מעולה לדעת רבינו אחד מהן חולץ אפילו לכתחלה דכל היכא דלית לן חליצה כשרה לא חשו רבנן בין מעולה לפחותה: וזהו שכתב רבינו יעקב בעל הטורים ז"ל ושמואל אמר בין בדנפול בבת אחת ובין בדנפל בזו אחר זו אחד חולץ ואיכא תרי שנויא בגמרא לשניוא קמא אחד חולץ לאחת והשני לשנית ואיזה מהם שירצה חולץ לשלישית דכל היכא דאפשר בחליצה כשרה לא תחלוץ חליצה גרועה באר לנו מה שפי' שהטעם דבין בדנפל בבת אחת ובין בדנפל בזו אח"ז אחד חולץ לאחת ואחד חולץ לאחת היינו משום דכל היכא דאפשר בחליצה כשרה לא תחלוץ בגרועה והכי גבי אחיות דנפל בזו אחר זו אפשר לנו בחליצה כשרה ומשום הכי גזרו בכל האחיות בין בדנפול בזו אח"ז ובין בדנפול בבת אחת דאחד חולץ לאחת ואחד חולץ לאחת והיינו כדפירשתי ומשום הכי דקדק וכתב דכל היכא דאפשר בחליצה כשרה ולא כתב מעולה כדכתב בתר הכי לא תחלוץ בגרועה וכן נמי לא כ' לא תחלוץ בגרועה לכתחלה כדתבי למטה בדברי הראב"ד ז"ל אלא לא תחלוץ בגרועה סתם כי היכא דלשתמע דכל היכא דאיכא חליצה כשרה לא תחלוץ בגרועה כלל ואפילו בדיעבד והיינו כדפרישת דלשנויא קמא כל היכא דאית לן חליצה כשרה אף אי חלצה בפסולה לא הותרה והיכא דלית לן חליצה כשרה חולצת בפחותה אפי' לכתחלה ומשום הכי איזה מהם שירצה חולץ לשלישית וא"כ גבי יבמות שאחת מהן בעלת גט או בעלת מאמר שחליצת כולן הוי חליצה פחותה ליפטור נפשה פוטרת אפילו בחליצה פחותה וגרועה ואפי' לכתחלה וזהו שכתב רבינו ז"ל נחלצה אחת מהן חליצה פחותה הותרה היא וכו' דהואיל וכולן חליצות פסולות נינהו נפשה פטרה בפחותה אבל היכא דאית לן חליצה כשרה כמו גבי שלש אחיות שנפלו לפני שני אחין יבמין אי חלצה בפסולה לא הותרה והיינו כשנויא קמא: והרב ז"ל באר לנו בלשון זה בדרך קצרה כמה דינין בין לפירושי הראשון שפירשתי לעיל דברי רבינו ז"ל ובין לפירושי השני ואין לי להאריך בזה ודבר פשוט הוא דמה שכתב רז"ל נחלצה אחת מהן חליצה פחותה וכו' הוי כלישנא דנקט ברישא דמלתיה יבמות רבות וכו' כיון שנבעלה אחת מהן בעילה כשרה או נחלצה אחת מהן חליצה מעולה וכדקאמר שמואל חלץ לאחיות לא נפטרו צרות חלץ לצרות וכו' וכאלה רבות ואפי' לכתחלה חלוצת בפחותה היכא דכולהו פסולות לדעת רבינו ז"ל וא"כ עלה בידינו שהרב זכרו לברכה פוסק כשנויא קמא: ואל יקשה לך לומר דאע"ג דרבינו ז"ל כתב זה הדין שחולצות בפחותה היכא שכל החלוצות פסולות דמשמע מיניה דהיכא דאיכא חליצה כשרה לא תחלוץ בפסולה כדפירשתי אפילו הכי יש לתמוה על דבריו ז"ל שלא היה לו לרב לסמוך על דיוק זה אלא היה לו לבאר לנו בהדיא דיש הפרש בין היכא דאיכא חליצה כשרה ובין היכא דליכא חליצ' כשר' וכלישנא קמא שלא נטע' לומר שאין הפרש בין זה לזה הא לא תקשה לך דהא כבר כלל לנו הרב ז"ל בפרק רביעי כלל גדול ובאר שבכל מקום שהחליצה היא פסולה אינה מותרת להנשא לזר עד שתחלוץ חליצה כשרה ואם עבר ונשאת הרי זה חולץ לה חליצה כשרה וא"כ דבר פשוט הוא בדברי רבינו ז"ל דכל היכא דאיכא חליצה כשרה וחלצה בפסולה דלא הותרה עד שתחלוץ בכשרה והשתא ניחא שפיר טפי מה שהוצרך לבאר לנו בפ"ה לענין החליצה שאם קדמה גט או מאמר בין מיבם זה בין מאחיו בין בה בין בצרתה דחליצה זו נקראת חליצה פסולה דהא לא נפקא מינה מידי לפי' הראשון שפי' דברי רבינו ז"ל דהוא ז"ל מחלק בין פסולה לפחותה ומה שבאר אח"כ דהותרה היא אבל צרתה לא הותרה הוי דוקא בפחותה ולא בפסולה: ואם כן יש לתמוה דמה לו לרב ז"ל לבאר לנו איזו חליצה נקראת פסולה ולפי מה שפירשתי ניחא טפי שהוצרך לבאר לנו שכל החליצות שנחלצו היבמות שאחד מהן בעלת גט או בעלת מאמר כלן נקראת חליצות פסולות בין שיחלוץ להן היבם שנתן הגט או המאמר ובין שיחלוץ היבם שלא נתן גט או מאמר דלא תימא דאע"ג דנאסרות לייבו' חליצתן נקראת חליצ' כשרה כשאר כל החליצות ואי חלצה בפחותה לא הותרה הואיל ואית לן חליצה כשרה כדרך שאינה נפטרת בפסולה איכא חליצה כדפי' בפ"ד בכלל שהזכיר לעיל להכי באר לנו שחליצות כלן נקראת חליצה פסולה שכל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה והואיל וכולן פסולות אם נחלצה בפחותה הותרה היא אבל בחליצת האחיות דאית לן חליצה כשרה אי חלצה בפסולה לא הותרה כדמשמע מדברי רבינו ז"ל בכלל שהזכרתי: אם תאמר לפי מאי דפרישית דלשנויא קמא היכא דנפל בבת אחת נמי אחד חולץ לאחת וא' חולץ לאחת ואע"ג דלית לן חליצה כשרה אכתי יש לתמוה בדברי הרב ז"ל דהואיל והוא ז"ל פוסק כשנויא קמא וכדפי' א"כ אמאי לא באר לנו דהיכא דנפל בבת אחת נמי אחד חולץ לאחת ואחד חולץ לאחת ואף על גב דלית לן חליצה כשרה והיינו משום שלא לחלק באחיות וכדפירשתי: ויש לומר דלא פסק רבינו ז"ל כשנויא קמא אלא דוקא בהא דהיכא דאית לן חליצה כשרה לא תחלוץ בפסולה והיכא דלית לן חליצה כשרה חולצות אפי' בפחותה אבל גבי אחיות דנפול בבת אחת לא פסק כהאי שנויא דשמואל אלא סבר דבדנפל בבת אחת אחד חולץ לשתים מהן והשני חולץ לשלישית דהיכא דחלץ האחד לשתים מהן דהיינו לשניה ולשלישית הותרה הראשונה לאחיו השני וחליצתה כשרה אפילו לרבי יוחנן דהוי יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להיתירה הראשון וכדמשמע לקמן בפלוגתא דרב ורבי יוחנן דפריך ואמאי ליקום חד ליחליץ לה לשתים ותהוי ראשונה לגבי אידך כיבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להתירה הראשון ומשני אחיות אינו יודע מי שנאן אלמא דאי חלץ לאחרונה הותרה הראשונה לשאר האחין וכן פסק רבינו ז"ל בהדיא בפרק שביעי וא"כ אפילו בדנפול בבת אחת אפשר בחדא מנייהו בחליצה כשרה ואליבא דשנויא קמא דשמואל דפסקינן כותיה היכא דלא אפשר בחליצה כשרה תחלוץ אפילו בפחותה והיכא דאפשר בחליצה כשרה לא תחלוץ בפסולה וא"כ צריכין אנו לומר דהיכא דנפל בבת אחת אחד חולץ לשתיהן כדי שתחלוץ הראשונה חליצה כשרה ואע"ג דלשנויא קמא היכא דנפל בבת אחת אחד חולץ לאחת ואחד חולץ לאחת כדפירש שמואל לטעמיה דבסר דהיכא דנפל בבת אחת אי אפשר בחליצ' כשרה בחדא מנייהו ואף אם יחלוץ אחד מהאחין לשתים מהן כאשר אפרש בעז"ה ומשום הכי אלימא לי' טעמא דשלא לחלק באחיות וסבר דאפילו היכא דנפול בבת אחת אחד חולץ לאחת ואחד חולץ לאחת וכדפירשתי: אבל אנן דסבירא לן דהיכא דנפול בבת אחת נמי אפשר בחליצה כשרה אזל לה טעמא דשלא נחלק באחיות אלא יחלוץ אחד מהאחין לשתיהן כדי שתחלוץ אחת מהן חליצה כשרה דכל היכא דאפשר לן בחליצה כשרה לא תחלוץ בפסולה ואל יקשה לך לומר דמ"מ לפי מה שפי' נמי הוה ליה לרבינו ז"ל לבאר לנו גבי אחיות דנפל בבת אחת דיחלוץ אחת מהן תחלה לזה שנפלה באחרונה והשני לראשונה כדי שתחלוץ הראשונה חליצה כשרה דיש לומר דלא