רד"ך קיח

פרי עץ עבות מקיים מילי דאבות וחובת הלבבות מלאות וטובות בפנים צהובות הוא ניהו האי מדרבנן כ"ר אליעזר בכ"ר מרדכי ז"ל ראיתי אגרתך באה אלי וראש דברך הוא להודיע בעת חזרת התפלה צריך לעמוד במקומו עד הגיע לקדושה ואחר כך יחזור למקומו והבאת ראיה ממה שכתב הרמב"ם ז"ל בפרק ט' וזה לשונו סדר תפלות כך הוא וכו' עד ויעמוד במקום שהגיע אליו בעת שפסע ואחר שיפסיע שליח צבור שלשה פסיעות לאחריו ויעמוד מתחיל ומתפלל כיון שהגיע שליח צבור לקדושה יש רשות לכל אחד ואחד לחזור במקום שעמד בו עכ"ל: וכתב כבודך דקאי בין אצבור בין אשליח צבור ועם היות שילדי הזמן הכוני פצעוני עכבוני מלהשיב אל כבודך מצורף לזה שר' מולי אחי בא עדיכם וידע מה שבלבי מנעתי לבי מלהעלות על ספר הנראה לע"ד: אכן כעת הוגד אלי שעודך מחזיק בעדותיך ואומר ששליח צבור יש לו לעקור רגליו תוך התפלה בעת הקדושה ולחזור למקומו ולפי הנראה לעניות דעתי אין ראוי לעשות כן לבי אומר לי לצאת ידי חובתי לכתוב לך הנראה לפי עניות דעתי: ואני אומר שלא זה הדרך ולא זו העיר כדברי הרמב"ם ז"ל למבין דבריו על אמתתו לפי הנראה לע"ד דהא בפרק שביעי כתב וז"ל סדר תפלות כך הוא וכו' עד ומתפלל מעומד כמו שאמרנו וכשישלים ישב ויפול על פניו עכ"ל ולא כתב שם וצריך לעמוד במקום שפסע כמו שכתב בפרק ט': וכן גם כן בפרק ה' שכתב וכשגומר התפלה כורע ופוסע ג' פסיעות לאחריו ונותן שלום וכו' לא כתב שאחר שפסע יש לו לעמוד במקום שהגיע אליו בעת שפסע: וכן יש לדקדק בדבריו ז"ל דמנין הזמן הזה שקבע ואמר דכשיגיע שליח צבור לקדושה יש רשות לכל אחד ואחד לחזור במקום שעמד בו בתפלה וכן מ"ד שיש לכל א' רשות לחזור בעת שיתחיל ש"ץ להחזיר התפלה כדכתב הרי"ף ז"ל מנין לו הזמן הזה דהא בפרק הוציאו לו אמרינן אמר רב מרדכי כיון שפסע אדם ג' פסיעות התם מבעי ליה למיקט משל לתלמיד הנפטר מרבו ואם חוזר לאלתר דומה לכלב שב על קיאו ע"כ ולא קבע זמן וא"כ הני רברבי מנין להם הזמן הזה שקבעו וכל שכן שנתנו דבריהם לשעורין וקבעו זמן שאינו שוה לכל של ש"ץ הממהר להתפלל בלחש הזמן קצר ולמאחרים הזמן ארוך אלא עיקרן של דברים אלו לפי הנלע"ד שהרב ז"ל מפרש דרב מרדכי דמתפלל בצבור דוקא קאמר דמבעי ליה למיקם והיינו טעמו משום דאותו המקום אשר עמד שם והתפלל קבעו לעבודה ההוא שעבד את חובו בפעם ההוא לחדר המלך וכל עוד שהוא צריך בפעם ההוא לעבודת בוראו שהוא מעין העבודה הראשונה דהיינו מעין התפלה שהתפלל כבר אם שחרית ואם מוסף ואם מנחה המקום כחדר המלך לאותה עבודה ואין לו רשות לחזור במקום ההוא עד הגיע הזמן שהוא מצווה בפעם ההוא לעבוד לבוראו מעין העבודה הראשונה ואם חזר קודם זה הרי קלקל ובלבל כל מה שעשה משל לעבדי המלך שאין להם רשות להכנס בחדר המלך אלא אם כן לעבודתו: וא"כ זכינו לדין לדעת הרב שאין לו רשות לחזור במקום אשר עמד בו בתפלה עד שיגיע שליח צבור לקדושה שאז כל יחיד ויחיד חוזר לעבודת בוראו שחייב הוא לענות קדושה: ודרך אגב אומר שחייב הוא לכוין את רגליו כמו בתפלה שהרי אנו אומרים נקדש וכו' כשם שמקדישין אותו וכו' וכתיב ורגליהם רגל ישרה ועד שיגיע שליח צבור לקדושה אין כל אחד ואחד מהצבור חוזר לעבודת בוראו הואיל וקוד' זה אינו חייב להתפלל שכבר התפלל ויצא ידי חובתו: ומאן דסבר עד שיתחיל שליח צבור להחזיר התפלה סבר הואיל ואין חזרת התפלה אלא בצבור אם כן בלא מהצבור חוזר לעבודת בוראו תכף שיתחיל שליח צבור להחזיר התפלה: ולפי זה ואם חוזר לאלתר דקאמר רב מרדכי כל שלא שהה עד שיתחיל שליח צבור להחזור התפלה או עד שיגיע לקדושה למר כדאית ליה ולמ' כדאית ליה קרי ליה לאלתר או דלאלת' לאו דוקא ועל דרך שכתבו התספות עלה דההיא דאמרינן בפרק ב' במועד קטן מתה אשתו וכו' ואם אין לו בנים מותר לישא לאלתר וכתבו התוספות דלאלתר לאו דוקא אלא כלומר מותר לאחר שבעה ואפשר נמי שהגירסא הנכונה כדברי רב מרדכי כגירסת הרי"ף דגריס משל לתלמיד הנפטר מרבו אם חוזר לאלתר דומה וכו' ולא גריס ואם בו"ו דקאי אתלמיד הנפטר מרבו ולא אמתפלל אלא שהמתפלל אם יחזור במקום שעמד בו בתפלה קודם שיגיע שליח צבור להחזיר התפלה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה הוה ליה כתלמיד החוזר אל רבו לאלתר והיינו טעמא כדפי' ואם כן עלה בידינו מזה ששליח צבור שחוזר ומתפלל אם יחזור למקום אשר התפלל כבר לאלתר ויתחיל להתפלל אין בו דהוי ככלב שב על קיאו הואיל וחוזר לעבודת בוראו: ותדע לך שכן הוא דהא למאן דסבר כשיתחיל שליח צבור להחזיר התפלה הרשות נתונה לכל אחד מהצבור לחזור למקומו אם כן שליח צבור עצמו המחזיר התפלה וכן כל המשלים תפלתו בעת שיתחיל שליח צבור התפלה הרשות בידו לחזור לאלתר: ואין לומר בו שהוא ככלב שב על קיאו: ומה שאמר אלא ודאי כדכתיבנא ומה שכתב הרב זכרו לברכה ואחר שיפסיע שליח צבור שלשה פסיעות לאחריו ויעמוד עוד לאו למימרא שצריך הוא לעמוד כמו כל אחד ואחד מהצבור דאי הכי יעמוד ויתחיל ויתפלל וכו' הוה מבע' לרב למימר דהא עד השתא לאו בשליח צבור קא עסיק ואדחויי לא סמכינן אלא שהרב ז"ל קאי על יסוד מוסד דבפרק תפלת השחר והביאו הרב גם כן דאמרינן התם כמה ישהא בין תפלה לתפלה רב הונא ורב חסדא חד אמר כדי שתתחונן דעתו עליו וחד אמר כדי שתתחולל דעתו עליו ואע"ג דפי' התם רש"י כמה ישהה בין תפלה לתפלה מי שיש עליו לחזור ולהתפלל או משום דטעה או משום מוספין עד כאן לשונו: היינו משום דעלייהו קאי התם וקאמר כמה ישהה אבל ה"ה נמי בכל מתפלל שתי תפלות זו אחר זו שצריך לעמוד הוא גם כן עד שתתיישב דעתו עליו וכל שכן בשליח צבור שהוא מתפלל בקול רם ואימת הצבור עליו וצריך הוא להוציא למי שאינו בקי שיש לו לעמוד השיעור ההוא כך נראה לפי עניות דעתי: ובר מן דין אמינא דמילתא דפשיטא הוא שכל המתפלל וחוזר ומתפלל שיש לו לעמוד ולשהות מעט בין תפלה לתפלה כדי שיסיח דעתו מסוף התפלה ויישב דעתו להתחיל ולהתפלל ואע"פ שאין הדבר צריך לראיה לע"ד: מכל מקום לרוחא דמילתא אמינא דאי לא תימא הכי מאן דקא בעי התם בפרק תפלת השחר כמה ישהה וכו' היכא קאי דהא אשכחן התם מאן דסבר שצריך לשהות אלא ודאי כדאמרן דסברא פשוטה היא שצריך לעמוד ולשהות ובעי כמה זמן ישהה: ולפי זה הרמב"ם זכרו לברכה שכתב ואחר שיפסיע שלשה פסיעות ויעמוד וכו' כתב כן משום דפשיטא ליה לרב דסברא פשוטה היא שצריך לעמוד ולשהות בין תפלה לתפלה ואגב אורחיה כתב כן: ואפשר נמי לפרש ולומר דויעמד דקאמר הרב היינו כדי לתת שלום לימינו ולשמאלו אלא שנראה לפי עניות דעתי דמילתא דפשיטא היא שיש לו לעמוד מעט כדפרישית ואני אומר שבכלל ויעמוד שכתב הרב הא והא איתא: ועוד אני אומר דלהנהו רברבי שלא הביאו דברי רב מרדכי דקאמר דמבעי ליה למיקם אלא הביא דרבי יהושע בן לוי דקאמר דנותן שלום נראה דסברתו ז"ל היא דמאי דקאמר רב מרדכי דמבעי ליה למיקם היינו שלא לחזור לאלתר כדפרישית התם ודי לו הזמן שהוא עומד אחר שפסע לתת שלום ואם יחזור משם והלאה אינו ככלב שב על קיאו: ורב מרדכי לא הוסיף על דברי רבי יהושע בן לוי בדין אלא בטעמא דעלמא והכי קאמר שמי שאינו עומד לתת שלום אלא חוזר לאלתר לא די לו שעבר על שלא נתן שלום אלא שעבר עוד שהוא ככלב שב על קיאו אבל מי שיעמוד אחר שפסע ויתן שלום אינו ככלב שב על קיאו דבזמן שעמד לתת שלום די לו ואין זה חוזר לאלתר וסוגיית הגמרא בפרק הוציאו לו שהזכרתי דייקא בדבריהם לעניות דעתי דגרסינן התם אמר רבי אלכסנדראי אמר רבי יהושע בן לוי המתפלל צריך שיפסיע שלשה פסיעות לאחריו ואחר כך יתן שלום אמר רב מרדכי כיון שפסע אדם שלשה פסיעות התם מיבעי ליה למיקם משל לתלמיד וכו' תניא נמי הכא המתפלל צריך שיפסיע שלשה פסיעות לאחוריו ואחר כך יתן שלום והשתא יש לדקדק קצת דהאי לפי סדר סוגיית הגמרא משמע דמייתי סיעתא מההיא ברייתא לרב מרדכי נמי ומאי סייעתא דרב מרדכי מההיא ברייתא אלא נראה דהיינו סייעתיה ממאי דקאמר צריך שיפסיע שלשה פסיעות ואחר כך יתן לו שלום דמשמע שיש לו לעמוד כדי נתינת שלום ואם כן לפי זה רשות נתונה לכל אדם אחר שפסע שלשה פסיעות ונתן שלום לחזור למקומו אליבא דהני רברבי כדכתיבנא: ומעתה אני אומר דאפשר לומר שכן היא דעתו של הרמב"ם ז"ל בפירוש ההוא סוגיא ומשום הכי לא כתב בפרק ו' אלא ונותן שלום וכו' וקבעו שיפטר מן התפלה כמו שנפטרים מלפני המלך וכן בפרק ז' לא כתב אלא ומתפלל מעומד כמו שאמר וכשישלים ישב ויפול על פניו וכו' כלומר וכשישלים התפלה כמו שאמרנו דהיינו שיפסע לאחוריו ויתן שלום ישב וכו' ומה שכתב בפר' ט' לאו דברי מרדכי הנזכ' בגמרא הם אלא סדר הגדולים שהנהיגו בזמן ההוא הוא או מסדר רב עמרם או מתשובת הגאונים כדכתב על ספר מגדל עוז ושורש המנהג הוא על הדרך שכתבתי שאותו המקום שהתפלל שם עשאו דוד המלך לאותה עבודה וכדכתיבנא אלא שלפי זה אני אומר שאין סמך למנהג זה מדברי המרדכי ואפשר נמי לומר דבכלל דברי המרדכי היא והא איתא ומבעי ליה למיקם דקאמר לכל אחד בדינו קאמר דהיינו למתפלל ביחיד לאלתר ולמתפלל עם הצבור עד שיתחיל שליח צבור הקדושה ואם חזר מתפלל עם הצבור קודם זה נקרא לאלתר או דלאלתר לאו דוקא למתפלל עם הצבור או שהגרסא הנכונה כגרסת הרי"ף וכדפי' ואם כן עלה בידינו שלדעתם דהני רברבי דכתיבנא המתפלל ביחיד יש לו רשות לחזור תיכף אחר שנתן שלום וכל שכן לצבור אלא ששליח צבור שיש לו להחזיר ולהתפל בקול רם יש לו לעמוד ולשהות מעט קודם שיתחיל להחזיר התפלה וכדפי' ואפי' לר' ירוחם ז"ל שהביא ההוא דר"יף ז"ל וכתב אחר כך וזה לשונו ונראה כי ביחיד כלומר כשמתפלל יחיד אינו חוזר מיד אלא ישהה מעט עכ"ל: ומשמע מדבריו שהוא ז"ל סובר שאחר נתינת השלום יש לו לשהות מעט נראה דהיינו דווקא ביחיד שאינו חוזר לעבודת בוראו קאמר אבל בשליח צבור המחזיר התפלה שהוא חוזר לעבודת בוראו או למי שהשלים תפלתו בעת שיתחיל שליח צבור להחזיר התפלה אליבא דמאן דסבר דבעת שיתחיל שליח צבור להחזיר התפלה יש רשות לכל אחד לחזור מודה הוא דלא חיישינן אל המרדכי אלא ששליח צבור שיש לו לחזור ולהתפלל יש לו לשהות מעט קודם שיתחיל להתפלל וכדפירשתי כנלע"ד: ואני אומר הנח להם לישראל לנהוג כמו שנהגו וכמו שאמרו צא ולמד מה צבור נוהג ובמה שרצה כבודך לומר שמותר לו לשליח צבור לעקור רגליו ולצאת ממקומו בעת הקדושה הואיל וצריך לעמוד במקומו בתחלת התפלה דלא ליהוי ככלב שב על קיאו והבאת ראיה מבקש להתעטש דפרק מי שמתו ומדר' עקיבא דפרק אין עומדין במחילה מכבודך אני אומר שדברים אלו אין להם טעם דבבקש להתעטש מרחיק ד' אמות כדי שלא יצא הריח רע במקום שמתפלל ואחר שיתעטש ויכלה הריח חוזר למקומו כדי שלא יתפלל במקום שיצא הריח וכן רבי עקיבא שהיה מתפלל בזוית זו ואדם מוצאו בזוית אחרת היה צריך לכך כדמפרש התוס' מפני כריעות והשתחוית שהיה עושה שהוא היה משתחוה בפשוט ידים ורגלים דסתם השתחויה כך היא וכשעושה כן על כרחו הוא עוקר רגליו ממקומו בעת שהוא קם וכל זה היה מענין התפלה אבל בנדון דידן מי הכניסו לש"ץ שיצא מה לו להחזיר התפלה לאלתר כדי שיצטרך לצאת ממקומו לדעתך בעת הקדושה ולא יעמוד קודם שיתפלל שיעור