רבי עקיבא איגר יג

דתפילין וברכת המזון לא מקרי חזקת איסור, א"כ ממילא הדין דמהני ע"א, דהא ע"א נאמן באיסורין בלא אתחזק אסורא, ואם מקרי חזקת איסור ממילא מדפסק הרמ"א דלתפלה סמכינן על חזקה דרבא בלא בדיקה ע"כ דס"ל כשיטת תוס' דחליצת קטנה פסולה דאורייתא וכמש"ל בדרך הא', א"כ שפיר מוכח מחליצה דאפילו בדאורייתא מהני בדיקה קלה כיון דמסייע חזקה דרבא: אולם אין זה ראיה, די"ל דמקרי חזקת איסור, ומה דפסק הרמ"א דלתפלה ל"צ בדיקה, לא משום דפסק בודאי כשיטת תוס' אלא דבדרבנן סמכינן על שיטת תוס' דחליצת קטנה פסולה דאורייתא וליכא ראיה לגבי דרבנן שלא לסמוך על חזקה דרבא, אבל במילי דאורייתא לענין בדיקה ע"י ע"א י"ל דחיישינן לשיטת הרי"ף והרמב"ם דחליצת קטנה דרבנן, וליכא ראיה לסמוך דבדאורייתא סגי בבדיקה קלה: אמנם אעפ"כ יש לדון מס"ס, ס' כשיטת תוס' ומוכח דאף בדאורייתא כיון דמסייע חזקה דרבא סגי בבדיקת ע"א, ואת''ל כרי''ף והרמב"ם דחליצת קטנה דרבנן וליכא ראיה משם, הא מ"מ עיקר הדין דע"א אינו נאמן באתחזק איסורא זהו רק מספק איבעיא דלא אפשיטא ביבמות ריש פרק האשה רבה (דף פ"ח) והוי ס"ס בדינא דמהני להרבה פוסקים, כמו שהארכתי במקום אחר: עכ''פ יצא מזה דחליצת קטן דודאי פסול דאורייתא, י"ל דצריך בדיקה ע"י ב' עדים, דיש לחוש לשיטת הרי"ף והרמב"ם דחליצת קטנה מדרבנן, ואין ראיה מחליצת קטנה לקטן, וחליצה מקרי דבר שבערוה כמ"ש הנ"י (פי"ב דיבמות), אהא דאמרינן בעינן ב' עדים רואים מבחוץ, בודאי אין ע"א מהני וליכא ס"ס: וחידוש בעיני שלא מצאתי מי שהערה בזה גם בנ"ד נראה להחמיר כיון דאפשר לעשות כן בקל לבדוק בב' עדים, גם בלא"ה יש לחלק די"ל דוקא בבדיקת קטנה דהוי מלתא דגנאי לבדוק ע"י אנשים וממילא אף אשה אחת נאמנת, אבל בדיקת קטן י"ל דעכ"פ צריך בירור ע"י עדות מעליא: והנה אם אחר הבדיקה, נמצאו לו ב' שערות נ"ל דהתפילין שכתבן קודם הבדיקה כשרים דמחזקינן ליה לגדול למפרע מיום שמלאו שנותיו שנעשה בן י"ג שנה כמ"ש תוס' בפרק מי שמת (ב"ב דף קנ"ו ד"ה בודקין לקידושין) וכתבו שם וז"ל ול"ל דאם פשטה וקבלה קידושין מאחר דחיישינן לקידושי שניהם כדשמואל דאמר קדשה אביה בדרך וקדשה עצמה בעיר חיישינן לקידושי שניהם ר''ל דהא מרא דשמעתא בודקים לקידושין הוא שמואל, ולדידיה דסבר דלא הרי בוגרת לפנינו לא תהני הבדיקה לאחר קידושי השני'] דהתם לא קאמר הכי אלא ביומא דמשלם שית דבאותו יום בגרה, אבל הכא שהגיעה כבר לגדלות מזמן גדול לא, עכ"ל. ולענ"ד כוונתם דהכא דמסייע חזקה דרבא, מש"ה גם לשמואל מוקמינן לה אחזקה דגדולה למפרע, וכ"כ להריא בתשובת הרא"ש (סוף כלל ל"ג), וסיים שם כ"ש אליבא דהלכתא דקיי"ל כרב דאמר הרי היא בוגרת לפנינו ומחזקינין לה לבוגרת, אף שזמן הבאת בוגרת הוא באותו יום אמרינן שלא המתין לה לבא עד הערב, כש"כ הגיעה לכלל שנותי', וא"כ בבדקו ומצאו סימנים דאמרינן משעה שהגיעה לכלל השנים באו הסימנים עכ"ל, והובא בב"י אה"ע (סי' מ"ג) וסיים שם בב"י ועיי' בחדושי הרשב"א (הוא הרמב"ן) בפ' מי שמת עכ"ל, כוונתו דהרמב"ן שם חולק על הרא''ש במ"ש אההוא עובדא דבני ברק דמיירי ע"כ דמיד שמכר מת. דאל"כ לא מהני הבדיקה דדלמא אח"כ הביא הסימנים ע"ש. אמנם לענ''ד י"ל דהרמב"ן ס"ל כך רק לענין להוציא ממון, דע''י בדיקה זו א"א להוציא הקרקע מחזקת בעלים ע"י חזקה שהוא גדול לפנינו להחזיקו לגדול למפרע, אבל בעלמא גם הרמב''ן מודה, דהא אף בלא חזקה דרבא למה דקיי"ל כרב דאמר הרי היא בוגרת לפנינו ומחזיקינן ליה לגדול למפרע משעה שהיה ראוי להיות גדול דהיינו משנת י"ג ואילך, ומכ"ש הכא דמסייע לזה חזקה דרבא, אע"כ דרק לגבי חזקת ממון לא סמכינן על זה כמו דקיי"ל כר"מ דבאומר שכיב מרע הייתי על המקבל להביא ראיה כיון דבא להוציא, והרא"ש בתשובה הנ"ל בראייתו מההיא דבני ברק מבואר דגם לענין הוצאת ממון מחזקתו אמרינן כן דהוא גדול למפרע, והיינו אף דבאומר שכ"מ הייתי קיי"ל כר"מ, מ"ט כיון דמסייע ליה חזקה דרבא מחזיקינן ליה לוודאי גדול למפרע אלא דלפי הצד שכתבנו דתפילין מקרי חזקת חיוב י"ל דלהרמב"ן לפי"מ דביארנו דמדמה לשכ"מ הייתי ולא מחלק כיון דמסייע חזקה דרבא עדיף, א"כ י"ל במקום חזקה דעלמא ג"כ לא אמרינן דהוי גדול למפרע כמ"ש הב"ש (סי' ל"ז סק"ג) לענין חזקת פנויה דלא אמרינן הרי בוגרת לפנינו: אלא דמ"מ כיון דלא ברירא לן דתפילין מקרי חזקת איסור, וגם י"ל דאף הרמב"ן ס"ל דעדיף מההיא דבוגרת כיון דמסייע חזקה דרבא אלא דמ"מ ס"ל דלא מהני להוציא ממון דחזקת ממון אלים, דמדמה זה לשכ"מ הייתי דג"כ מסייע רובא, דרוב עלמא בריאים, וגם כיון דפסקינן בש"ע (חוה"מ סימן ל"ה) בפשיטות ממון ולא חשש לשיטת הרמב"ן, וגם האחרונים שתקו ולא הערו בזה, ועי' בתשו' מהריב"ל (ח"ד ס"ז) ובתשו' הרשד"ם חאה"ע (סי' עכ"פ לענין תפילין די"ל דגם הרמב"ן מודה, יש לסמוך ע"י הבדיקה להכשיר התפילין שכתב קודם הבדיקה משנת אך כל זה בתפילין שכתב אחר שהוא ידוע בב' עדים שהוא בן י"ג שנים, דאף אחר הבדיקה ונמצאו לו ב' שערות אם א"י שערות, כדאיתא באה"ע סי' קס"ט סי"א): ומ"מ יש להקל קצת בזה במה שכתב אחר הבדיקה בעדות דרוב קטנים אין מביאים ב' שערות, עיין בקידושין (דף ס"ג ע"ב תוס' ד"ה בני זה) שכ' דלא בעי עדות כלל על השנים, וא"כ אף דהשערות מהני לגרע החזקה דיבמה לשוק מכח הרוב הנ"ל והוי כמו פלגא ופלגא, אלא דמ"מ צריך ב' עדים על השנים כדין כל עדים, וכתבנו בזה במק"א, אבל בשאר אסורים אף במקום חזקת איסור י"ל דע"י השערות הוי כמו פלגא ופלגא ומהני ע"א ואפילו לענין עדות דמחזיקין לו לגדול למפרע ומהני עדותו אך להוציא י"ט) וכספר תורת חסד להרב ר' חסדאי ר' פרחי' הכהן (סי' רי"ג): י"ג ואילך: בבירור שהוא בן י"ג שנים אינו בחזקת גדול וצריך שיהיו לו רבוי מעליא שיש לו ב' שערות די"ל דמסתמא הוא בן י"ג שנים, דפסקינן בש"ע הנ"ל דבעינן עדות מעליא על השנים, מ"מ י"ל דבר שבערוה, דס"ל לכמה פוסקים דאף בלא חזקת איסור בעי ב' קרוב על השנים מדין ע"א נאמן באיסורין ל. וא"כ בנ"ד אביו נאמן על השנים, ועי' בהה"מ [פ"ב הי"ט מהל' אישות בשם הרמב"ן] דנסתפק בהביאה סימנים ולא נודע מספר שנותי', ובמ"ל שם כתב דנסתפק רק היכי דעתה היא ודאי גדולה בפנינו, אבל בלא"ה פשיטא דלא עלה ע"ד לומר להחזיקה גדולה לחלוץ: ולענ"ד זה אינו פשוט, דהא בתוס' קידושין הנ"ל בתירוצם הב' ס"ל דלא בעי עדות כלל על השנים, וא"כ י"ל דבזה נסתפק הרמב"ן דכיון דהביאה סימנים אמרינן דמסתמא הגיעה לכלל שנותיה, א"כ יש עוד לומר דבאסורים אף במקום חזקה ע"א נאמן דהוי כמו ס"ס, ס' דלא בעי עדות כלל על השנים וס' דע"א נאמן באסורים בחזקת איסור: וגם מלשון הרמב"ן בעצמו שכ' דמטילין אותו לחומרא משמע דהוי רק ספק ולא ודאי מדין חזקה, וא"כ באסורים דעלמא ע"א נאמן בכה"ג על השנים מתרי טעמא, הא', די"ל דהשערות עכ"פ מגרעות לחזקה והוי ספק וע"א נאמן, הב', דהוי כמו ספק ספיקא וכפי הנ"ל: והנה בנ"ד הוא גדול בקומה וגם יש לו ריבוי שערות בודאי מהני, אבל יצאתי לדון בעלמא לדינא, אם נמצאו רק ב' שערות דאביו נאמן להעיד שהוא בן י"ג שנים, ומותר לכתוב תפילין משעת הבדיקה ואילך, אבל מה שכתב קודם הבדיקה שכתבנו להכשיר מכח חזקה דרבא מחזיקי' ליה לגדול למפרע, זהו מהני רק להכשיר למפרע משעה שמעידים ב' עדים שהוא בן י"ג שנים, ועדיין צ"ע לדינא: עוד יש לחקור לפי פסקא דש"ע חוה"מ (סי' ל"ה הנ"ל) דמחזיקינן לגדול למפרע, מ"מ י"ל אם בדקו אותו אחר י"ג שנים ולא