רבינו יונה על פרקי אבות ה:ח

שבעה מיני פורעניות באין לעולם על שבעה גופי עבירות מקצתן מעשרין ומקצתן אינן מעשרין רעב של בצורת בא. רעב הבא מפני מניעת הגשמים בעתם:

מקצתם רעבים ומקצתם שבעים. מדה כנגד מדה מקצתן מעשרין ומקצתן אינן מעשרין:

גמרו שלא לעשר. שכלם אינן מעשרין:

רעב של בצורת ושל מהומה. זה רעב הבא מחמת מלחמה ופורעניות הבאין לבני אדם ואינן יכולין לעבוד את אדמתן. וישלח השם להם את המהומה וכלם רעבים מדה כנגד מדה שכלן אינן מעשרין:

שלא ליטול את החלה. שכלן אינן נוטלין את החלה:

רעב של כליה בא. שנה שלא ירדו גשמים כל עיקר. והיו שמיך אשר על ראשך נחשת (דברים כ"ח כ"ג) כי על רוב הפשעים פורענות גדולה:

דבר בא לעולם על מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לב"ד. כגון כריתות ומיתות בידי שמים:

ועל פירות שביעית. שאינו מכלה אותם מן הבית עושה מהם סחורה ואסור. ועל זה דבר בא מצד שהסכימו ישראל על העלמות עיניהם מהקהל במה שעושים מהרעות בא דבר על כל שונאי ישראל וממנו ימשך על כל העולם. אמנם אם אין כח בראשים למחות על הקטנים יפורש דבר בא לעולם הוא מדבר על האדם פרטי הנקרא עולם קטן והוא רשע בעונו ימות. וכל ישראל פטורים:

חרב באה לעולם. דכתיב והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם ברית (ויקרא כו כה). ואין ברית אלא תורה דכתיב בתריה יען וביען במשפטי מאסו וגו':

ועל והמורים בתורה שלא כהלכה. על אסור מותר ועל מותר אסור: