רבינו יונה על פרקי אבות ה:ז

שבעה דברים בגולם. כל דבר שאין צורתו נגמרת נקרא גולם כמו שנא' (תהלי' קל"ט ט"ז) גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו. קודם צורת האיברים. כך היודע מה שמלמדין אותו ולא ידע לעשות סברא מדעתו נקרא גולם שאין חכמתו נכרת ולעולם אין דעתו מגעת לגדור עצמו בשבעה דברים הללו שבהן מענין החכמה ומהן ממדות טובות וכן פירש רמז"ל:

ושבעה בחכם. היודע לעשות סברא:

חכם אינו מדבר לפני מי שגדול ממנו בחכמה. ששומע ושותק ולומד והוא חכמה עושה. מה שאין כן בגולם כי לא יחפוץ בתבונה כי אם בהתגלות לבו וכמו שכתבנו למעלה:

ואינו נכנס בתוך דברי חברו. כי מניחו לדבר עד שיסיים כל דבריו ואחרי כן ישיבהו מענה והיא מדה טובה. ולא כן הגולם עושה כי משיב דבר בטרם ישמע:

ואינו נבהל להשיב. שאינו ממהר להשיב מענה כי ישאלוהו עד שישמע כל הטענות וכל אשר רצון השואלים לדבר ולהאריך בשאלה ויעיין בדברים היטיב. ואל יבהל פיו ולבו אל ימהר להוציא דבר עד יהיה ברור כשמש לפניו והוא מדרך החכמה כי בזה תהיה תשובתו נכונה:

שואל כענין ומשיב כהלכה. פירש ר' מאיר ז"ל שואל כענין אם ישאל לתת לו טעם לשום דבר אל ישאל אלא לפי הטעם שאפשר לתת לאותו דבר לפי ענין מדת הדבר ההוא. וכן אם שאלוהו משיב כהלכה:

ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. ואין פירושו שישיב על הדבר הראשון בראשונה ועל השאלה האחרונה באחרונה. אלא שאם השאלה הראשונה מתבררת בדבר האחרון מבאר אותו תחלה ואחרי כן מבאר הראשון כדי להבין ולברר תשובתו ותעלה הדבר ביד השומע. ועל זה קראו ראשון והוא אחרון מפני שהוא מקדימו והדבר הראשון מתברר בו. ואם הענין בהפך יקרא אחרון ועל זה נאמר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. וזה מחכמה גדולה והבן הדברים הוא. ולא ידע הגולם בכל אלה:

ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי. מה שלא שמע מפי רבו אומר לא שמעתי מרבותי. ואם יש אליו סברא בדבר אומר אבל כך יראה לי. וזה הדבר הוא מן המדות הטובות אשר לא ישיג בה הגולם:

ומודה על האמת. גם כי יחכם לידע להשיב מרוב טענותיו ושכל דבריו ויכול לסתור טענת חברו כי לא נחכם כמוהו. ולא יעשה כן אם יראה לו כי האמת עמו אך יודה לדבריו ולא יחוש מן הנצחון וכבוד הוא אליו כי היא מדה נאה ומקובלת. והגולם לא יחשוב בזה והדבר הוא אליו לבזיון כשהוא מנוצח:

וחילופיהן בגולם. כי בכל אלה יפשע אשר לא בינת חכם לו לפי שאינו שלם בדעותיו ובחכמתו: