רבינו יונה על פרקי אבות ה:ו

עשרה דברים נבראו ערב שבת בין השמשות ואלו הן.פי הארץ. לבליעת קרח ועדתו:

פי הבאר. הסלע שהכה משה:

פי האתון. של בלעם (במדבר כ"ב כ"ח) ויפתח ה' את פי האתון:

הקשת. (בראשית ט' י"ג) את קשתי נתתי בענן:

והמן. של מדבר:

והמטה. של משה אשר עשה בו את האותות:

והשמיר. כמין תולע ארוך היה. ובו בנה המלך שלמה את המקדש שהיה משימו על האבן ונבקעת (גיטין דף ס"ח) ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנתו (מלכים א' ו' ז'):

והכתב. התורה שהיתה כתובה לפני הש"י מששת ימי בראשי' באש שחורה על גבי אש לבנה:

והמכתב. צורת האותיות חרות על הלחות:

והלחות. בעצמן:

וי"א אף המזיקין וקברו של משה. ולא ידע איש את קברתו:

ואילו של אברהם אבינו. נאחז בסבך בקרניו וירא אותו ויעלהו לעלה תחת בנו (בראשית כב י"ג):

ויש אומרים והצבת בצבת עשויה. אלו המלקחים שהנפח אוחז בהן את המתכת כשהיא חמה עד שיעשנה כלי ותניא במס' פסחים (דף נ"ד) ר' יהודה אומר צבתא בצבתא מתעבד' צבתא קמיתא מאן עבדא לה אלא (בביאה) [בריה] בידי שמים היא. אמרו לו אפשר יעשנה בדפוס ויקבענה כיון. ולמה הוצרך למנות עשרה דברים אלו. להודיע כי כל מה שברא הקב"ה על תנאי וכשאומרים שישתנו טבעם בשעת הצריכה שאין דבר (מתחום) [מחודש] בעולם שלא עלה במחשבה במעשה בראשית (כשנפלו) [כשנתלו] המאורות ביום רביעי גזר עליהם שיעמדו ליהושע ולחזקיהו הים שיבקע לבני ישראל וכן כלם אלא שעשרה אלו עלו במחשבה ערב שבת בין השמשות ובכלל יש להן שיטבעו: