רבינו יונה על פרקי אבות ד:ח

הוא הי' אומר אל תהי דן יחידי. גם זה מענין חושך עצמו מן הדין. כי אף על פי שמומחה (דן) ואפי' יחידי. מדת חסידות היא שלא יעשה כן עד שיקח חברים שידונו עמו ויסייעוהו וימצא חושך עצמו מן הדין קצת שאין הכל עליו מושלך:

שאין דן יחיד אלא אחד. ר"ל שאין דן יחידי אלא הקב"ה. ויש מפרש שאין דן יחידי אלא אחד זהו המומחה אבל לא שאר בני אדם שאינן מומחין ולפיכך אין לאדם להחזיק עצמו במומחה. ויש לו לחשוב כי צריך חבורה:

ואל תאמר קבלו דעתי. גם כשתקח חבורה לדון את הדין ונחלקו עליך אל תאמר אני מומחה והם אינן מומחין. את דעתי יקבלו ויבטלו דעתם אצלי. כי אם לא מפני ענותנותי אני לבדי הייתי דן את הדין. גם עתה את סברתי תעשה. שאין לך לחשוב את זה:

שהן רשאין ולא אתה. אם (ישכימו) [יסכימו] חבריך בדעתך יש להם לקבל דבריך ואם לא אינך רשאי להכריחם על זאת: