רבינו יונה על ברכות לט:

לא קשיא הא לכתחלה הא לבסוף. פי' ר"ח ז"ל דמתחלה אין מברכין עליו מפני שבאותה שעה אינו עשוי להאיר אלא לבשל בו הקדרות או לבשל בו הסיד אבל בסוף מברכין עליו שעשוי להאיר כדי לראות הקדרות אם הם מבושלות או הסיד וכיון שעשוי באותה שעה להאיר מברכין עליו:

הא דאיכא אדם חשוב הא דליכא אדם חשוב. פי' אם איכא אדם חשוב נמצא שלכבודו נעשה ואין מברכין עליו אבל היכא דליכא אדם חשוב מוכחא מילתא דלהאיר נעשה ומברכין עליו:

כל אחד ואחד מברך לעצמו מפני ביטול בית המדרש. שצריכין כולם לשמוע הברכה כולה ולענות אמן אחר המברך ונמצא שמתבטלין בעניית אמן יותר ממה שיתבטלו כשיברך כל אחד ואחד בפני עצמו וב"ה אומרים דלא חיישינן לביטול כזה שיותר טוב שיברך אחד לכולם משום ברוב עם הדרת מלך. ויש ששואלין והא אמרינן בפרק כיצד מברכין (דף מג.) דיין בעי הסבה ובלא הסבה אין הא' פוטר את כולם והיכי אמרינן הכא שהא' מברך לכולם ויש לתרץ דהכא מתוך שמיד שמביאין הנר נהנין כולם מיד מהאור דנר לאחד נר למאה לפיכך הוי נמי הסבה ואחד מברך לכולם אבל ביין שאינן יכולין כולם ליהנות ביחד בעי הסבה:

כל שמוציאין לפניו ביום ובלילה אין מברכין עליו. מאי טעמא כל מידי דלכבוד עביד לא מברכין עליו כלומר אם דרך להוציאו על המת ביום משום כבוד אע"פ שבלילה מוציאין בנרות להאיר כיון שמוציאין אותם נמי משום כבוד אין מברכין עליהם ומכאן נראה שהנרות של בית הכנסת כיון שדרך להדליקם לכבוד אין מברכין עליהם ואפי' נאמר שפעמים מדליקים אותם להאיר אפי' הכי נראה מכאן שאם נעשה להאיר ונעשה לכבוד אין מברכין עליו. מפי מורי הרב נר"ו:

היה מהלך בשוקי טבריא בערבי שבתות. פי' בטבריא היה מנהגם לגמר את הכלי בערבי שבתות מפני כבוד השבת שיריחו ריח טוב ובצפורי היה מנהגם לגמר את הכלים במוצאי שבתות וגם הם לכבוד שבת היו עושין שהיו מראין הצער שיש להם מהנפש היתירה שהיה להם במנוחת השבת וכדי להתנחם מהצער שהיה להם מפרידת השבת היו מגמרין את הכלים להריח ריח טוב. ויש מפרשים שעל זה אמרו (שבת קיח:) יהא חלקי עם מכניסי שבת בטבריא ומוציאי שבת בצפורי שבטבריא היו מגמרים הכלים בערבי שבתות ובצפורי במוצאי שבתות לכבוד השבת כדכתבינן. אבל רש"י ז"ל פי' שלא אמרו זה אלא מפני שטבריא עומדת בגיא וצפורי בהר ובטבריא מתוך שהיו עומדים בגיא היתה החמה נשקעת מעיניהם במהרה והיו מקבלין השבת מבעוד יום ובצפורי מתוך שהיו עומדין בהר לא היו מקבלין את השבת כל כך מבעוד יום אבל היו מאחרין מלהניח השבת יותר מאנשי טבריא שמתוך שהיו בהר לא היה השמש נסתר מעיניהם במהרה ולא היו מניחין השבת כל כך במהרה כמו בטבריא והיו מוסיפין יותר מחול על הקדש ולפיכך אמרו יהא חלקי עם מכניסי שבת בטבריא ומוציאי שבת בצפורי:

כל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום לא תשא. אומרים רבני צרפת ז"ל שאינו רוצה לומר שיהיה בו לאו מן התורה אלא איסורא דרבנן בלחוד איכא ואסמכוה לקרא דלא תשא:

כדי שיכיר בין מלוזמא של טבריא וכו'. כמו שאיסר ופונדיון הם מטבעות גם אלו הם מטבעות אלא שאלו היו דומות זו לזו יותר: