רבינו יונה על ברכות יט:

גמ' אני רץ לחיי העוה"ב והם רצים לבאר שחת וא"ת ולמה הוצרך לחזור זה והלא הוא בכלל מה שאמר תחלה אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר י"ל שהוא דבר בפני עצמו ור"ל כשאני רואה שעוברים הימים והזמנים אני מרגיש בעצמי שאני רץ בכל יום ומתקרב למיתה ומפני זה אני מכין צדה לדרך כדי שאזכה לחיי העולם הבא אבל הם אינם מרגישין במיתתם כלל עד שעת המיתה ואינם מכינין צדה לדרכם. מפי מורי הרב נר"ו:

מתני' ר"ג אומר בכל יום מתפלל אדם י"ח וכו'. :

גמ' הסדיר י"ח ברכות על הסדר ביבנה שמתחלה לא היו מתפללים אותה על הסדר אלא כל אחד ואחד הברכה שהיתה צריכה לו ובא שמעון הפקולי לסדור אותם אחר כך על הסדר ולמד הסדר מכח הפסוקים כדאי' בגמ' דמגלה (דף יז:):

טעה בכל הברכות כולן אין מעלין אותו ומ"ש העובר לפני התיבה וטעה יעבור אחר תחתיו זהו לפי שעה אבל בכאן אמר שאין מסירין אותו מש"צ ולא קשיין אהדדי:

טעה בברכת המינין מעלין אותו דחיישי' שמא מין הוא ומה שלא אמרו שאם טעה ולא הזכיר תחיית המתים שמעלין אותו ג"כ מפני שברכת המינין יש בה קללה למינין וכשאינו אומר אותה אנו חוששין שמפני שהוא מין אינו רוצה לקלל את עצמו אבל בברכת תחיית המתים כיון שאין בה קללה אין בזה היכר אם הוא מין או לא שאפשר שאפי' שלא יאמין הוא בתחיית המתים עכ"ז יאמר הברכה דמאי איכפת ליה אם יאמר מחיה המתים כיון שאינו מקלל עצמו הלכך כיון שאיפשר שיאמר אותה ויהיה מין ולא נוכל להכיר אותו אפי' כשלא אמר אותה אין מעלין אותו עוד נוכל לומר שבתחיית המתים כשטעה אין מעלין אותו מפני שאפשר שהוא מין ומאמין בתחיי' המתי':

והתועים בדעתך ישפטו. כלומר אותם שהם תועים על דעתך ישפטו לא ע"פ מזלם אלא אתה בעצמך תשפוט אותם ואם מזלם לטובה תהפוך אותו לרעה וכן גורסין בנוסחאות המדויקות והתועים בדעתך תשפוט ובירושלמי ג"כ אומר בדעתך תשפטם וקשיא לזה הפירוש דכיון דהביננו הוא מעין שמנה עשרה א"כ מהו השייכות שיש לזה עם ברכת השיבה שופטנו שהוא כנגדה על כן נראה יותר נכון שר"ל והתועים שהם ישראל המטיחים דברים בזה הגלות הארוך שעזב הקב"ה אותם ואינו משגיח בם יהי רצון שישפטו בדעתך כלומר בידיעתך אשר היא החמלה והחנינ' מל' וידע אלהים וזהו שהיה אומר הנביא איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו וגו' למה תתענו ה' מדרכך ואמר במקום אחר למה צמנו ולא ראית ענינו נפשנו ולא תדע ביאר שמפני הסתלקות רחמי השם אנו תועים בדרכיו הטובים כלומר שאנו אומרים שהוא אכזרי שהוא ההפך ממדותיו כי הוא רחום וחנון וכן אנו מתרעמי' שאינו רואה ואינו יודע אותנו ברחמים וזהו ממש מה שנזכר בברכת השיבה שיסיר ממנו היגון ואנחה שיש לנו בגלות וימלוך עלינו לבדו ברחמים בצדק ובמשפט והם דרכיו הטובים שאנו תועים עתה מהם:

מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת ובגמרא (דף כט.) שואל כמו שאומר מעין כל ברכה וברכה משמנה עשרה למה אינו אומר ג"כ מעין הבדלה ויתפלל הביננו אפי' במוצ"ש ובמוצאי ימים טובים ונשאר בקושיא ואפ"ה מילתיה דשמואל הלכתא הוי ואפשר לומר טעם בדבר דמשום הכי לא תקינו מעין הבדלה מפני שההבדלה אינה ברכה בפני עצמה אלא שאנו כוללים אותה בברכת אתה חונן ואם היו אומרים מעין הבדלה היה נראה שההבדלה היא ברכה בפני עצמה כיון שהתקינו מעין הבדלה כמו שתקנו מעין שאר ברכות. מפי מורי הרב נר"ו:

אמר ר' אסי טעה ולא הזכיר גבורת גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה כך היא הגירסא בכל הלכות הרב אלפסי ז"ל ומקצת נוסחי הגמ' והכי פירושה כשטעה ולא הזכיר גבורת גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו מפני שברכה זו אינה אלא שבח שאנו משבחים לבורא שהוא מחיה מתים ומוריד הגשם ואינו יכול לומר שבח בשומע תפלה שהיא תחנונים אבל כשטעה ולא הזכיר שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו דכיון שהשאלה היא תחנונים שאנו מבקשים מהבורא שיתן גשמים לברכה על פני האדמה יכול לאומרה בשומע תפלה שהיא ג"כ תחנונים:

אבל רבני צרפת ז"ל אומרים דאפילו כשטעה ולא הזכי' גבורת גשמים בתחיית המתים אין מחזירין אותו כמו שאין מחזירין אותו כשלא הזכיר שאלה בברכת השנים שדינם שוה והוא תימה שהרי בפירוש אמרו בגבורת גשמים שמחזירין אותו ובדקנו בנוסחאות מדויקות ומצאנו כך טעה [ולא הזכיר גבורת גשמים בתחיית המתים או] לא הזכיר שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו מפני שאומרה בשומע תפלה ונראה שהם היו גורסים כך ולפיכך אמרו שאין הפרש ביניהם בזה ואפ"ה לפי הגירסא הזו שאינה מחלוקת ביניהם הסברא היתה נותנת לחלק ביניהם כמו שכתבנו אלא בירושלמי נראה כדבריהם דאמרי' התם ומה שאלה שהיא מדוחק אין מחזירין שאלה שהיא מריוח לא כל שכן כלומר שאלה של ברכת השנים שהיא צריכה לצורך השעה אין אנו מצריכים אותו לחזור ודי בשיאמר אותה בשומע תפלה הזכרה של גבורת גשמים שאינה אלא שבח בלבד לא כל שכן שלא נצטרך להחזירו ושיאמר אותה בשומע תפלה הלכך אם טעה ולא הזכיר גבורת גשמים בתחיית המתים או שטעה ולא הזכיר שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו אלא אומרה בשומע תפלה אבל לא אידכר מקמי שומע תפלה מחזירין אותו:

ואומרים רבני צרפת ז"ל דדוקא כשלא הזכיר לא טל ולא מטר אבל אם הזכיר טל אע"פ שלא הזכיר מטר אין מחזירין אותו בשום ענין ואפי' נזכר אחר שומע תפלה ואומר הרב מורי נר"ו דדוקא בגבורת גשמים אע"פ שהזכיר טל במקום גשם אין מחזירין אותו מפני שכיון שאין הזכרה זו אלא שבח בלבד אם אינו מזכיר שבח הגשם כיון שמזכיר שבח הטל אין מחזירין אותו על זה אבל בברכת השנים שהיא ברכה לצורך שאנו שואלים המטר אם אמר טל בלבד מחזירין אותו מפני שהוא צריך לשאול וכשאינו אומר אלא טל בלבד נמצא שאינו שואל כלל שהטל אינו שאלה שבלא שאלתו הוא יורד לעולם כדאמרינן בתעניות (דף ג.) שהטל והרוחות אינן נעצרין הלכך אם לא הזכיר מטר בברכת השנים אע"פ שהזכיר טל מחזירין אותו אבל בגבורת גשמים שהוא שבח כיון שהזכיר טל אין מחזירין אותו:

מיהו בימות החמה אם הזכיר גשם במקום טל אפי' בגבורת גשמים מחזירין אותו מפני שמקלל בתפלתו שהגשמים בימות החמה סימן קללה לעולם והכי אמרינן בירושלמי (שם ושם) לא דמי ההוא דמצלי ומיקל לההוא דמצלי ולא מיקל ור"ל בימות הגשמים כשאינו מזכיר גשם בגבורת גשמים אלא טל בלבד אינו מקלל בתפלתו ולפיכך אין מחזירין אותו אבל כשהוא בימות החמה ומזכיר גשם מקלל בתפלתו שהגשמים באותו זמן קללה לעולם ולפיכך מחזירין אותו ואפי' במקומות שצריכין הגשם בימות החמה אם הזכיר גשם במקום טל מחזירין אותו שאם הם צריכין לגשמים ישאל אותם בשומע תפלה אבל לא ישנה מהמטבע שתקנו חכמים והכי אמרי' בתענית (דף יד:) שלחו ליה בני נינוה לר' כגון אנן דצריכין למטרא אפי' בתקופת תמוז מאי אמר להו כיחידים דמיתו ובשומע תפלה: