רבינו יונה על ברכות יט.

שאין מקדשין את החדש אלא ביום דכתיב תקעו בחדש שופר וכתיב בתריה כי חק לישראל הוא משפט וכו'. וכתיב דינו לבקר משפט מה להלן אין דנין דיני ממונות אלא ביום אף הכא נמי אין מקדשין את החדש אלא ביום ומדחזינן שמפני שאין קדוש החדש בלילה אין מחזירין אותו כשלא הזכיר של ר"ח שמעינן דשבתות וי"ט שקדושתן ג"כ בלילה אם טעה ולא הזכיר של י"ט או של שבת בערבית מחזירין אותו ואית דמפרשי דדוקא בשאר ימים טובים אבל ביום טוב של ר"ה כיון שתלוי בר"ח אם טעה ולא הזכיר של יום טוב בערבית אין מחזירין אותו דכר"ח דיינינן ליה ונוכל לומר שאע"פ שתלוי בר"ח כיון שהוא יו"ט ומצות י"ט אלימא טפי שיש בה איסור מלאכה משא"כ בראש חדש ובתפלה ג"כ אין אנו מזכירין ענין ר"ח כלל אלא ענין י"ט יותר יש לנו לדון אותו כמו י"ט מלדון אותו כמו ר"ח ואם לא הזכיר בערבית מעין י"ט מחזירין אותו:

רבי יהודה אומר מתפלל של מוספין ואח"כ של מנחה ור' יהודה אזיל לטעמיה דס"ל דתפלת המוספין זמנה עד ז' שעות בלבד וכיון שעוברת זמנה יש לו להקדים אותה תחלה ורבנן דסברי דתפלת המוספין כל היום ואינה עוברת זמנה ס"ל דמתפלל של מנחה ואח"כ של מוספין והלכתא כותייהו:

ויש לשאול ביוה"כ שאנו מתפללין מוסף אחר ו' שעות ומחצה למה אנו מקדימין תפלת מוסף קודם תפלת המנחה דכיון שהגיע זמן המנחה היה לנו להקדים תפלת מנחה ותירצו רבני צרפת ז"ל דהכא במנחה קטנה שהיא מט' שעות ומחצה ומעלה עסקינן ובכה"ג אמרו דכיון שהגיע זמן מנחה קטנה מתפלל מנחה תחלה ואח"כ מתפלל מוסף אבל בזמן מנחה גדולה כיון שעוד היום גדול מתפלל מוסף ואח"כ מנחה וביוה"כ מש"ה אין אנו חוששין להתפלל מנחה קודם המוסף מפני שעדיין אינו זמן מנחה קטנה וסמכו לפרש כן על הירושלמי ואין זה נראה דעל כרחין אית לן למימר דבמנחה גדולה עסקינן מדחזינן לרבי יהודה דאמר מתפלל של מוספין ואח"כ מתפלל של מנחה ורבי יהודה ס"ל דזמן תפלת מוסף אינה אלא עד שבע שעות וכיון שמשם ואילך אינו זמן מוסף האיך היה יכול לומר שאחר תשע שעות ומחצה יתפלל מוסף תחלה שהרי כבר עבר זמנה אלא ודאי במנחה גדולה איירי ומשום הכי היה אומר ר' יהודה שמיד שהגיע זמן מנחה גדולה מתפלל של מוספין שזמנה עוברת ורבנן פליגי עליה וסבירא להו דמתפלל של מנחה תחלה ומדרבי יהודה נשמע לרבנן דכי היכי דמילתיה דרבי יהודה לא איירי אלא במנחה גדולה כדכתבינן ה"נ רבנן דפליגי עליה בהכי איירי ומה שהיה קשה לנו במנהג שנוהגים העולם להתפלל ביוה"כ מוסף תחלה ואע"פ שהגיע זמן המנחה אומר הרב מורי נר"ו דלא קשיא מידי דמאי דאמרי' הכא היו לפניו ב' תפלות מתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של מוסף אינו ר"ל שהגיע זמן שתי תפלות אלא במי שרוצה להתפלל שתי תפלות מיד משהגיע זמן מנחה גדולה וכיון שרוצה להתפלל מוסף ומנחה מיד יש לו להקדים המנחה אבל אם אינו רוצה עכשיו להתפלל מנחה אלא מוסף לבד וכונתו להתפלל מנחה אחר שעה או שתי שעות יכול להתפלל של מוסף תחלה אע"פ שהגיע זמן מנחה גדולה וביוה"כ כיון שאין כוונתנו להתפלל שתי התפלות זו אצל זו אלא כוונתינו להתפלל מנחה אח"כ אין לחוש אם עכשיו אנו מתפללים מוסף קודם המנחה אע"פ שהגיע זמן מנחה גדולה מיהו לאחר שהגיע זמן מנחה קטנה נראה שיש לו להקדים לעולם תפלת מנחה לתפלת מוסף ועל הדרך שאמרו בירושלמי אע"פ שההלכה אי אפשר לפרש אותה במנחה קטנה כדכתבי' לעיל אפ"ה לענין הדין כך הוא דמשעת מנחה קטנה ואילך מקדים תפלת מנחה לתפלת מוסף:

עליו הכתוב אומר נוגי ממועד אספתי. כלומר בעבור המועד שמאחרים הם נוגים והוא מלשון שבר כמו שהיה מפרש רב יוסף ופשטיה דקרא לשבח הוא כלומר כי בשעת קיבוץ גליות יאמר הקב"ה לירושלם אותם שהיו נאנחים ונוגים בעבור שלא היו עולין לרגל במועד כבר אספתי אותם בתוכך ולא תחשב כי אספתי עם אחר אלא אלו שאספתי ממך היו וראוים היו לכך כי נשאו עליך חרפה וסוף הפסוק הוא דברי הנביא:

ובצבור שנו. כלומר כשעומד בבהכ"נ אין לו להקדים ולהתפלל אלא ימתין כדי שיתפלל עם הצבור שתפלת הרבים היא רצויה יותר לפני המקום אלא אם רואה שהשעה עוברת ואין הצבור מתפללין מתפלל הוא בפני עצמו:

ולית הלכתא כותיה ולא כריב"ל דאמר אסור לאדם שיטעום כלום וכו'. ודוקא טעימה אינה אסורה כגון אכילת פירות או אכילת פת מועט ואפי' משעת מנחה קטנה ואילך אבל סעודה אסורה ובמס' שבת פרק ראשון (דף ט:) גבי לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה ולא יכנס לאכול וכו' פסק הרי"ף ז"ל כמו הלשון שמפרש המשנה לחומרא במנחה גדולה ובסעודה קטנה דמשעת מנחה גדולה ואילך אין לו לאכול אפי' סעודה קטנה כגון הסעודות שלנו עד שיתפלל מנחה וכן כתב שמאותו הזמן ואילך לא ישב לפני הספר אפי' בתספורת דידן ורבי יעקב ז"ל פסק לקולא כמו הלשון האחר שאינו אוסר בסעודות קטנות שלנו אלא ממנחה קטנה ואילך אבל משעת מנחה גדולה עד שעת מנחה קטנה אינו אסור אלא בסעודה גדולה בלבד כגון סעודות של אירוסין ונשואין וכיוצא בהן וכמו כן כתב שאינו אסור לספר משעת מנחה גדולה עד שעת מנחה קטנה אלא בתספורת בן אלעשה שהיתה תספורת כמו כ"ג והיו שוהין בה הרבה אבל בתספורת דידן אינו אסור אלא משעת מנחה קטנה ואילך:

מתני' ר' נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו וכו'. :