רבינו יהונתן מלוניל על עירובין ו:

מתני' ועוד אר"י בן בבא הגנה והקרפף וכו'. כלומר שלא ידענו אם הוקפולדירהאם לאו:

שהן שבעים אמה ושיריים וכו'. שהן ע' אמה וד' טפחים על ע' אמה וד' טפחים ועוד דבר מועט שהוא י"ט אמות פחות שליש דילפינן [דף כג:] מחצר המשכן דכתיב אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים ואי הוית מרבע ליה הוה כי האי שיעור כשתקח חמשים אמה שארכו יתר על רחבו ותסבב מהם החמשים הנותרים [והוו להו שבעים אמה וד' טפחים מרובעים] כיצד עשה מהם רצועות של י' אמות רוחב וארכן חמשים השכב אותם אחת למזרח ואחת למערב הרי רחבה ע' וארכה נ' שים אחת לדרום ואחת לצפון הרי ע' על ע' אלא שהקרנות פגומים לכל קרן וקרן עשר על עשר מפני התוספת שהוספת טול מן הנ' אמה מ' אמות כלומר ד' חתיכות של י' י' ושים על ארבעה קרנות ונתמלאו טול י' על י' הנותרים שהם ק' אמות ועשה אותן רצועות של ב' טפחים הרי ג' רצועות אורך כל אחת מאה אמות שהן ג' מאות אמה תן ע' לכל רוח הרי שבעים אמה וארבעה טפחים על ע' אמה וד' טפחים אלא שהקרנות [פגומים] ב' טפחים על ב' טפחים ונשארים לך כ' אמות מן הג' מאות אמה טול מהם אמה ושני טפחים שהן שמונה טפחים להשלים פגימת ד' הקרנות ישארו בידך י"ט אמות פחות שליש שהן י"ח אמות וד' טפחים והוא הנקרא דבר מועט בגמרא דאיכא בין ר"ע ור' יהודה בן בבא נמצא דכשיעור הזה נקרא חצר שהוא [רה"י] לטלטל בו:

ובלבד שיש שם שומירה. כעין סוכה של שומרי הצאן או השדות או הכרמים בקביעות יומם ולילה כל השנה:

או בית דירה. לבעל הבית אע"פ שאינה תדירה אלא לפרקים:

או שתהא סמוכה לעיר:

בתוך אלפים אמה כגון דיכול בעל הבית ללכת ולטייל בה הא לאו הכי נקראת כרמלית כדין בקעה ואסור לטלטל בה אלא בתוך ארבע אמות. ורבי יהודה פליג ואמר דסגי אם יש בה בור או שיח להתקבץ בהם מי גשמים שנראה שלצורך אדם הוקפה ובור ושיח אחד הם אלא שבור בחפירה ושיח בבנין כדאמרינן (בב"ב סד.) בבור ודות א"נ (ב"ק דף נ:) האחד מרובע והשני עגול:

או מערה. להסתופף תחתיה מפני החמה ולהתענג בה אבל אם אין בה זו או זו אסור לטלטל בכולה ור"ע פליג ואמר דאע"ג דאין בה אחד מכל אלו מותר לטלטל בה כיון דאין בה יותר מבית סאתים על בית סאתים ואפי' שלא הוקפה לדירה שאם הוקפה לדירה בודאי אפי' בבת י' כורין מותר לטלטל בכולה:

ר"א אומר אם היה ארכה וכו'. דר"א ס"ל דמרובעת בעינן כר"ע ור' יהודה בן בבא דדריש ורחב חמשים בחמשים הכי טול חמשים וסבב חמשים כדפרישית ורבי יוסי לא קפיד בריבוע אלא אפילו מאה על חמשים כחצר המשכן שהיה כזה השיעור בין בנוי ושאינו בנוי ופרכינן והא תניא רבי אליעזר אומר אם היתה ארכה יתר על שנים ברחבה אפילו אמה אחת אין מטלטלין בתוכה ומתרצינן במתני' נמי הכי תנן אי הכי היינו רבי יוסי ומתרץ איכא בינייהו ריבוע דרבעוה רבנן רבי אליעזר סבר ארכה יתר מב' על רחבה אין מטלטלין ומיהו עיקרה ומשפטה לכתחלה ארכה פי שנים ברחבה ולית ליה ריבוע דדרשינן טול חמשים וסבב חמשים אבל אם מרובעת לא מיתסרא בהכי כדקתני אם היתה ארכה יותר משנים ברחבה אין מטלטלין הא בציר מפי שנים ברחבה מטלטלין ורבי יוסי סבר מרובעת עיקר ולכתחלה אורויי מורינן הכי ומיהו אפילו ארכה פי שנים ברחבה שריא ומדקאמר אפילו מכלל דעיקרה ומשפטה לאו הכי הוא והלכה כרבי עקיבא [דף כג.] דלא בעי לא שומירה ולא בית דירה ולא סמוכה לעיר ולא בור ושיח ומערה כיון שאין בו יותר מבית סאתים ואף על פי שלא הוקף לדירה ולית הלכתא כוותיה דבעי מרובעת דוקא אלא הלכה כרבי יוסי דאפילו ארכה פי שנים ברחבה שריא:

גמ' איכא בינייהו רבוע דרבנן. פירשנו במשנה בענין אחר: